נחישות = דבקות במטרה = חוסר מוכנות להתפשר על חוסר מילוי מלא של הרצון העצמי = שלמות.
אדם נחוש באמת מסוגל להשיג כל דבר.
יחד עם זאת, על האדם לדעת מתי להיות נחוש, ומתי אין צורך בנחישות אלא טוב יותר לוותר.
על האדם לזכור תמיד שנחישות טובה רק על המהות, אך לא על הצורה החיצונית.
הדרך לדעת האם להתעקש בנחישות על משהו או לא, היא על ידי זה שהאדם בודק אל מול עצמו, האם הרצון שחסר לו כרגע, האם הוא רצון פנימי או חיצוני.
לדוגמא: רצון חיצוני = לשתות מיץ תפוזים. רצון פנימי = לשתות מיץ. רצון פנימי יותר = לשתות דבר כלשהו. רצון פנימי יותר = לא להיות צמא, אפשר גם לאכול פרי. וכולי.
נחישות נדרשת רק כאשר האדם אינו מצליח למלא את רצונו.
כאשר האדם מגיע למצב שבו הוא אינו מצליח למלא את רצונו, הרי שנוצר הצור בנחישות.
על האדם לזכור, כי אם מדובר על רצון חיצוני, הרי שאין צורך בנחישות. אפשר לוותר ולהמשיך הלאה.
ככל שהרצון פנימי יותר, כך רמת הנחישות עולה.
על האדם לחקור את הרצון שלו = לגלות את הרצון הראשון שלו שממנו נובעים כל הרצונות שלו...