אליעד: "מעשה במלך אחד שהלך עם פמלייתו לצוד צבאים, ורדפו אחר צבי אחד ולא יכלו להשיגו בשום אופן, והתייאשו משרתיו לתופסו וייעצו למלך לשוב על עקביו לא הסכים לזה המלך ואמר אם אני לא יצוד את הצבי הזה חיי אינם נוחים לי, ואני חייב לצודו"

היה מלך שהלך עם הפמלייה שלו לצוד צבאים, ואז הם רדפו אחרי צבי אחד ולא הצליחו להשיג את הצבי הזה, ואז המשרתים שהתייאשו אמרו למלך בא נחזור כי אנחנו לא מצליחים לתפוס את הצבי, והמלך לא הסכים לחזור ואמר אין משמעות לחיי כמלך בלי הצבי הזה."ובכן ארדוף אחריו עד שאתפסהו ומי שברצונו לחזור שיחזור"

" ורדפו אחר צבי אחד ולא יכלו להשיגו בשום אופן... בתוך הבן אדם יש את המקום שמחפש את ה "צבי" ולא מצליח אף פעם להבין / להגיע לדבר והיפוכו, "והתייאשו משרתיו לתופסו... השכל הקטן אומר שאי אפשר לתפוס אותו.."ומייעצים למלך לשוב על עקבתיו לא הסכים לזה המלך ואמר אם אני לא אצוד את הצבי הזה חיי אינם נוחים לי".

" ואני חייב לצודו בכן ארדוף אחריו עד שאתפסהו ומי שברצונו לחזור שיחזור" וסיפר זו רבנו לעניין מאמר אבא שאול שאמר וצבי לא הגעתי הנאמר לעניין ארץ ישראל שהיא צבי לכל הממלכות"

רבי נחמן אומר יש את הדבר שנקרא ארץ ישראל שזה השכל הגדול... שהמלך אומר את הצבי הזה אני רוצה.

מה זה נקרא "הלכו לצוד צבאים"? באנלוגיה שבעולם שלנו יש הרבה אנשים ששמים לעצם מטרות כאלה ואחרות, אבל מי שהוא מלך לא מעניין אותו "לצוד צבאים" אלא הוא רוצה לצוד את ה"צבי שאי אפשר לצוד" ואם הוא לא תופס אותו אין לו שום עניין בלהיות מלך, המלך מבחינתו רודף דווקא אחרי ה"צבי שאי אפשר לתפוס".

בן אדם אמיץ / עם שכל מחפש את המטרה היחידה שהוא לא יכול להשיג ואת זה הוא רוצה...