עכשיו יש עוד נושא לפעמים בן אדם חווה חוסר סיפוק ממשהו מסוים כגון חוסר סיפוק מהעבודה חוסר סיפוק מזוגיות או אפילו חוסר סיפוק מאוכל, זאת אומרת שהוא אוכל והוא חווה חוסר סיפוק הוא תמיד רוצה לאכול עוד נגיד הוא נמצא במקום עבודה והוא תמיד מחפש עוד עבודה נוספת, נגיד הוא בזוגיות הוא תמיד רוצה עוד משהו. אוקי עכשיו השאלה היא למה זה.

ש: זה דומה למקרה הקודם בגלל שיותר מדי טוב לו.

אליעד: הכל דומה להכל לא אבל יש פה עוד שכל זה קשור יותר לשכל הראשון, בדבר הראשון אמרנו אם אתה מוסיף מוחלט למשהו הוא מתפרק אם תיקח משהו ותגיד "האם זה טוב באופן מוחלט?" הוא מתפרק. עכשיו מה שקורה זה שאם מישהו מנסה לפתור בעיה מסוימת בדרך הלא נכונה אז הרבה פעמים הדרך לא פותרת לו את הבעיה, כמו שמישהו לדוגמא נגיד ינסה לדפוק בקיר מסמר עם מברג וזה לא עובד לו למה כי לזה הוא צריך פטיש.

מה זאת אומרת אם מישהו נגיד יש לו ריקנות פנימית נניח חוסר ערך פנימי ריקנות פנימית, תסביך פנימי כלשהו והוא מנסה לפתור את זה באמצעי חיצוני אז הוא לא מצליח לפתור את זה או הסיבה שבן אדם חווה חוסר סיפוק מהצורה היא בגלל שהוא מנסה לפתור בעיה מסוימת בצורה לא נכונה מנסה לקמבן.

נגיד שמישהו נגיד אוכל כי הוא רוצה כרגע לא להיות רעב אז הוא יכול לאכול ולהיות שבע אבל אם הוא אוכל מתוך איזה נגיד דיכאון אז האוכל לא יכול לפתור לך את הדיכאון ולכן האוכל לא יספק אותו אף פעם לכן הוא יאכל ויאכל אבל הוא ממשיך לרצות לאכול כי הוא מנסה לפתור את בעיית הדיכאון באמצעות האכילה וזה בכלל לא קשור אולי זה קשור חלקית.

ש: זה די טריוויאלי זה לא שורש הבעיה.

אליעד: ולכן אם אתה לדוגמא נגיד לא מרוצה מהעבודה שלך לא מרוצה מאיזה משהו, מישהו לא מרוצה ממשהו ואתה מנסה להגיד "למה אני לא מרוצה מזה?" אז לא תמיד אתה לא מרוצה מזה כי זה לא טוב, לפעמים אתה לא מרוצה מזה כי אתה בכלל מנסה לפתור בעיה אחרת באמצעות הדבר הזה.

נגיד שמישהו מתלונן על האנשים סביבו עכשיו למה הוא מתלונן, עכשיו לפעמים בן אדם מתלונן על אנשים סביבו כי הם באמת "לא בסדר" ולפעמים הוא מתלונן על כולם, למה הוא מתלונן על כולם? כי הוא בכלל מתוסבך עם עצמו והוא חשב שהם ימלאו לו איזה חיסרון ואז מה לעשות שהם לא יכולים למלא לו את החיסרון ואז הוא מוציא עליהם את העצבים שהם לא יכולים למלא לו את החיסרון אבל הם באמת לא יכולים למלא לו את החיסרון.

כי הוא ניסה לפתור את בעיית החיסרון הפנימי שלו באמצעות מערכת יחסים חיצונית ומאחר שזה לא פותר לו את החיסרון כי אי אפשר למלא ריקנות פנימית באמצעות משהו חיצוני לכן הוא יתחיל לחפש חסרונות בחיצוני ויתחיל להאשים את החיצוני שהחיצוני אשם, "אתה יודע למה אני לא מרוצה? כי זה ככה" הוא ימצא סיבות. עכשיו ומה הדרך של הבן אדם לדעת, ניתן כיוון איך בן אדם יכול לדעת האם באמת הסיבה שהוא לא מרוצה מהדבר זה כי באמת הדבר לא מתאים לו או שהוא לא מרוצה מהדבר כי הוא בכלל מנסה לפתור בעיה אחרת בצורה לא נכונה, מה הסימן?

ש: הוא ימצא את זה גם במקומות אחרים.

אליעד: מה שאת אמרת זה נכון, עכשיו מה זה אומר שנייה נגיד שמישהו אומר שהוא לא מרוצה ממשהו ואז שואלים אותו "יש משהו שאתה כן מרוצה ממנו?", נגיד מישהו אומר "אני לא מרוצה" נגיד "לך תעבוד? לא אני לא יכול לעבוד פה, למה אתה לא יכול לעבוד פה? זה כל היום יש פקקים, אוקי אולי תעבוד שם? לא יכול לעבוד שם למה לא יכול לעבוד שם שכר נמוך, אוקי לך תעבוד שם למה אתה לא יכול לעבוד שם? זה מלחיץ אותי מדי, לך תעבוד שם? שם זה קל לי מדי שם זה קשה לי מדי, שם אנשים לא נעימים שם זה אני בודד מדי" כל פעם משהו אחר.

ואז אומרים לו, עכשיו לכאורה זה תשובות אובייקטיביות כאילו באמת מה לעשות מה הוא חייב לעבוד עם אנשים לא נחמדים, אבל אם הוא היה מוצא מה האמת "אוקי יש מקום שכן הייתי רוצה לעבוד בו?" עכשיו אם הוא אומר "כן הייתי רוצה לעבוד פה ופה" וזה משהו שהוא ריאלי סבבה, אבל שום מקום הוא "לא אני אין לי, לא יודע איפה אני רוצה לעבוד" יפה אז כנראה שכל התירוצים שתירצת למה אתה לא רוצה לעבוד זה סתם תירוצים כי אתה לא רוצה לעבוד ועכשיו אתה רק מלביש את זה ב - "לא רוצה לעבוד כי..., אני לא רוצה לעבוד כי ככה אני לא רוצה לעבוד כי ככה" יש משהו שכן היה מספק אותך.

לכן כשבן אדם לדוגמא נגיד רודף אחרי איזה משהו והוא מרגיש שהוא חווה חוסר סיפוק הוא צריך לשאול את עצמו "יש משהו שכן היה מספק אותי?" אם התשובה אומרת כן אוקי סבבה לך תשיג את זה וזהו, אבל אם התשובה אומרת לא "וואלה באמת אין משהו שמספק אותי לא יודע מה יספק אותי" אתה יודע למה זה לא מספק אותך כי אתה מנסה לפתור בעיה פנימית כנראה באמצעות צורה חיצונית ולכן זה לא יכול לספק אותך.

ש: זה תמיד בעיה פנימית?

אליעד: בדרך כלל הסיטואציה היא שבן אדם יש לו איזה חיסרון פנימי והוא מנסה למלא אותו בצורה חיצונית, נגיד בן אדם נגיד מרגיש חוסר ערך עצמי ואז הוא רוצה שיאהבו אותו ואז אף פעם לא מספק אותו כמה שאוהבים אותו למה כי אם הוא היה מצפה שיאהבו באופן יחסי סבבה אז הנה באופן יחסי אוהבים אותך או אפילו באופן יחסי יאהבו אותו יותר אז באופן יחסי אוהבים אותו יותר אבל אם הוא אומר "לא אני רוצה יש לי בעיה פנימית עכשיו אני רוצה שהבן אדם השני יאהב אותי ושזה יפתור לי את התסביך הפנימי שלי עם עצמי" איך זה יכול לפתור לך את זה בדיוק אין אפשרות.

ואז עוד מעצים את זה נכון ואז עוד יכול להעצים את זה שבן אדם נמצא נגיד לדוגמא במערכת יחסים וזה לא פותר לו את התסביך הפנימי שמלכתחילה בגללו הוא נכנס למערכת יחסית אז הוא עוד יותר ואז הוא עוד יותר מאשים, למה כי הוא בא מהמקום הלא נכון. עכשיו מה ההפך של זה אם מישהו יגיד "בעיה פנימית אני פותר רק באופן פנימי" אז עוד פעם החיצוני מאבד את המשמעות, ואם בן אדם יגיד "בעיה פנימית אני פותר רק באופן חיצוני" החיצוני לא יכול לפתור לך את הבעיה.

ולכן עוד פעם הגענו למצב שבן אדם צריך כן להגיד "אני רוצה שהחיצוני ימלא לי את החיסרון הפנימי" בשביל לתחזק חיצוני בהנחה שאנחנו רוצים לתחזק תלות חיצונית, בן אדם נגיד רוצה לתחזק זוגיות אם הוא יאהב את עצמו מבפנים רק מבפנים אין אפשרות לזוגיות, אם הוא יגיד "לא אוהב את עצמי בפנים בכלל" גם אין אפשרות לזוגיות. אז צריך לאהוב מספיק את עצמך, אתה צריך להגיד "אוקי אני לא אוהב את עצמי מספיק אני רוצה שהוא יאהב אותי כדי לאהוב את עצמי אבל באופן יחסי וחלק אני אעשה השלמה לבד" כי אם אתה לא מוכן לעשות השלמה לבד ואתה רוצה שרק יאהבו אותך או שתעשה את כל ההשלמה לבד אתה לא יכול לתחזק זוגיות.

ש: אם בן אדם אוהב את עצמו הוא לא צריך שאחרים יאהבו אותו.

אליעד: אם בן אדם מה?

ש: אני אומרת אם בן אדם אוהב את עצמו הוא גם לא צריך שאחרים יאהבו אותו.

אליעד: לא אם בן אדם לא אוהב את עצמו.

ש: אם הוא רוצה שאנשים יאהבו אותו בגלל שהוא אוהב את עצמו, אם הוא לא היה אוהב את עצמו למה שיהיה לו צורך שאחרים יאהבו אותו.

אליעד: בן אדם רוצה שימלאו את כוס המים כי היא ריקה נכון?

ש: נכון.

אליעד: אז בגלל שהוא לא אוהב את עצמו הוא רוצה שיאהבו אותו, את אוכלת כי את רעבה. בוא ניתן דוגמא מרעב אם בן אדם יהיה רעב, נגיד שבן אדם הולך לדוגמא למסעדה מה אומרים לו במסעדה "אכול כפי יכולתך", עכשיו אז מה יש כאלה שעושים שלפני המסעדה הם לא אוכלים יומיים ואז הם מגיעים שלושה, ואז הם מגיעים רעבים והם גם מעולפים מתים ואז אין להם כוח לאכול אז לכן והיה אחד שאמר "טוב עכשיו יש לי אכול כפי יכולתך אני צריך לבוא במיטבי שאני אוכל לאכול" אז הוא אכל ואכל ואז ההוא לא במיטבו לא יכול היה לאכול לכן צריך לאכול מספיק כדי שיהיה לך מספיק כוח לאכול.

ש: ויש את זה שעשה חימום בבית לפני.

אליעד: כן זה נכון אבל עוד פעם זה נכון אבל השאלה כמה כי אם אתה תאכל יותר מדי דפק לך את האכילה אחר כך, אם תאכל פחות אין לך כוח לאכול אתה עייף אתה תשוש, כמו אחרי צום שתגיד נגיד לדוגמא אחרי צום "אכול כפי יכולתך" אתה לא יכול לא משנה כמה אתה לא יכול לממש את הפוטנציאל. אותו דבר לגבי כל תחום בן אדם רוצה שמטרה מסוימת תספק אותו, בן אדם נגיד רוצה לעשות ספורט ולאהוב את זה עכשיו אם הוא יצפה שהספורט ימלא לו את כל החסרונות שלו אתה תנטוש את זה מהר ואם אתה תגיד "אין לי שום חיסרון אני אמלא את כל החסרונות מבפנים" גם תנטוש את זה.

צריך להשאיר מספיק חיסרון כדי שהחיצוני ימלא ועדיין לא לצפות שרק החיצוני ימלא ותמיד עוד פעם אנחנו נופלים על האיזון, צריך למצוא איזון אני מסביר את החוקים אחר כך צריך למצוא את האיזונים.

ש: שהמילוי יהיה יחסי.

אליעד: נגיד שאת לדוגמא נגיד שבעלך יאהב את עצמו יותר מה שיכול לקרות שהוא יאהב אותך פחות, אוקי ואם נגיד לדוגמא את רוצה שהוא יאהב את עצמו פחות מה שיכול לקרות...