אליעד: אמר רבי נחמן: "יוצאים מדרגה לדרגה ירדה לצורך עליה" ואתה שואל האם זה נכון.

ש: כן.

אליעד: אז קודם כל מה כתוב בכלל? מה זה אומר "יוצאים מדרגה לדרגה?" מה זה אומר?

ש: אם אתה יורד מדרגה למדרגה אתה צריך לרדת מהנוכחית כדי להגיע לאחרת.

אליעד: זה הגיוני אבל...

ש: אתה צריך לרדת כדי לטפס.

אליעד: וזה נשמע לך הגיוני? למה זה הגיוני?

ש: נניח שאתה נמצא פה ואתה רוצה להגיע לשם צריך לדחוף לשם.

אליעד: תראה, אם אתה צריך לרדת ממדרגה למדרגה לרדת זה לא מדויק טוב, בא נבין מה הוא כתב "ירדה לצורך עליה" זאת אומרת האדם בהתפתחות שלו לפני שהוא עולה. חייב שיחווה ירדה. זאת אומרת שירגיש שהוא נפל. נכשל. וכדומה.

ש: צריך להרגיש חסרון גדול בכדי לקפוץ. אז זו הירידה.

אליעד: נכון. אבל בא נחדד עוד הפעם. נניח שיש סולן של התפתחות. בא נדבר על חדר כושר לפני שאתה מפתח שריר חייב שיכאב לך זאת אומרת, אתה צריך להיות חלש בכדי להיות חזק. זאת אומרת להתמודד עם קושי.

כשאתה מתאמץ להרים משקל כבד אתה מרגיש חלש. כדי שזה יהפוך אותך ליותר חזק. זאת אומרת שנגיד שהאדם מתאמן כדי להגיע להשיג. נותנים לו משקל יותר כבד מהקודם הכוונה משקים עליו. והאדם הוא שנורא קשה לו. אך הוא יתגבר על זה הכוונה ימשיך בכל זאת הוא יהיה חזק יותר מאשר קודם.

זה דימוי לגבי אימון פיזי. עכשיו נדבר על אימון נפשי. האדם מגיע לתובנות, שכל, שיפור. עכשיו האדם מעוניין להתקדם ואיך הוא עושה את זה? באמצעות, שזה שאתה לוקח את מה שאתה מבין ואתה מכסח את זה ועושה את זה יותר טוב. כשאנחנו בונים בניין בכדי לבנות עוד קמה אין צורך להשמיד את הקומה הראשונה. האם אפשר לבנות עוד קומה ועוד קומה בלי להרוס את זו שלמטה? או שכל פעם שבונים עוד קומה צריך להרוס את זו שמתחתה? מה האמת? שלא צריך. מתי כן צריך? עכשיו, יש בניין האם צריך להרוס את קומה רביעית בכדי לבנות את חמישית או שאתה יכול להגיד מה שיש לי יש לי וזהו.

באיזה שלב נצטרך להרוס את קומה רביעית בכדי לבנות את קומה חמישית? באיזה שלב אנחנו נצטרך להרוס את כל הבניין בכדי לבנות קומה נוסף? ברגע, שהיסודות לא מספיק חזקות. וברגע, שאתה מעוניין לבנות קומה נוספת נגיד קומה ארבעים. ואתה יודע שאינך יכול מפני שהיסודות לא מספיק חזקות. אז יש להרוס ולבנות מחדש. מפני, שלא בנתה יסודות שיעמדו בעומס של ארבעים קומות. זאת אומרת שככל שאתה מעוניין לבנות יותר גבוה כך אתה צריך שהבסיס יהיה יותר יציב.

אוקי, נתתי פרספקטיבה. עכשיו לבן אדם יש מאה שקל ועכשיו הוא רוצה שיהיה לו יותר כסף. הוא צריך שיהיה לו פחות ממאה שקל כדי שיהיה לו יותר כסף? או פשוט שהוא מביא יותר כסף. באיזה מקרים אתה צריך שיהיה לך פחות כסף בכדי שיהיה לך יותר כסף? לצורך העניין השקעה. או שאתה רוצה עסק יותר רווחי אתה צריך לסגור את העסק הזה ואז אתה מאבד הכנסה לאיזו תקופה ואז אתה פותח עסוק יותר גדול.

אותו דבר גם בהתפתחות של האדם. לבן אדם יש תובנות. לפעמים, אתה מוסיף תבונות על פי מה שאתה כבר יודע זאת אומרת התווספה לך ידע על פי מה שאתה כבר יודע. אתה לא חווה חוסר ידע מפני שהיית כבר בידע. ועכשיו הוספת עוד ידיעה. כפי שקראת ספר והוספת עוד ידע. אבל מה קורה ברגע שאתה רוצה לטפס יותר גבוה? לוקחים את מה שאתה כבר יודע ואומרים בא נעשה את זה יותר מדויק.

נגיד שיש לך רובה ואתה יורה בו מדויק. אתה לוקח את כל מה שאתה יודע ומטיל בזה ספק. אתה הופך להיות חכמם משהיית קודם ברגע, שאתה חווה בעיה. מה שיוצא לך מזה הקושי עם התמודדות. והיא מה שמאפשרת לך להתקדם קדימה. ברגע שאתה אומר שאינך מוכן לחוות יותר קשיים כתוצאה מכך, אתה נשאר במקום. ההתקדמות היא קושי וקושי היא תחושה של ידיעה. נגיד בן אדם רוצה להיות מאושר זה אומר, לחשוב טוב, להיות חיובי, להטיל ספק. ופתאום הוא מרגיש שהוא מאושר והוא מרוצה ונגיד שהוא אומר לעצמו אני רוצה להיות עוד יותר מאושר. מה שקורה שהרצון של האדם כל הזמן גדל. בתת מודע הרף של האושר יעלה והוא יגיד לעצמו מה שיש לי כרגע לא מספיק אני רוצה להיות עוד יותר מאושר הוא יתחיל לראות את כל הדברים הפחות טובים שלא הפריעו לו עד עכשיו שקודם הוא לא האמין שיש אפשרות להטיל בהם ספק. האדם רוצה את מה שהוא מאמין שהוא יכול להשיג. נגיד, שהבן אדם רוצה להרוויח יותר כסף בעבודה הכוונה עלה בשכר. הוא יותר יתאמץ ובזמן שהוא מצפה לעלה בשכר האדם ירגיש תחושה של חיסרון שאינו מרוויח מספיק וזה הירידה לצורך עליה. אם בן אדם אומר אני לא מוכן שיכאב לי השרירי - זה אומר אני לא מוכן להתפתח. אם בן אדם אומר אני לא מוכן להרגיש טיפש - אז אתה תוכל להיות יותר חכם. זה דברים עקרוניים.

בנושא של ההתפתחות אישית זה קורה מעצמו למה מעצמו? כי בן אדם מחליט החלטה נגיד, מעכשיו אני לא כועס יש דברים שמכעסים אותו ואז פתאום הרבה דברים מכעסים אותו כך שנוצר אתגר גדול. עכשיו שימו לב נגיד שהאדם נכנס לכושר והוא מתחיל במתקן הכי קשה לא יהיה לו אחרי זה כוח להשתמש ביותר קל ואז הוא ישאל את עצמו מה קורה לי והוא יחשוב שהוא נעשה חלש ומה האמת? שהוא פשוט בזבז את הכוחות של בקודם ולכן הוא לא הצליח ביותר קל. ואם הוא ישבר הוא יפסיד אבל אם הוא ימשיך ויגיד לעצמו לא משנה אני עושה את מה שאני יכול הוא יתפתח.

מה זה אומר בהקשר שלנו? לבן אדם יש איזה אתגר רגשי. שהוא מנסה להתמודד איתו ללא הצלחה. ואז בדברים שהוא כאילו כבר התמודד איתם גם לזה פתאום אין לו כוח. פתאום הוא אומר לעצמו כל הדברים הקטנים מעצבנים אותי. פעם היה לי יותר סבלנות. וכך הוא מרגיש שהוא נופל אבל מה האמת? שכיום הוא ברף קושי יותר גדול. הוא לא מבין את זה והוא אומר לעצמו שזה בזבוז זמן. ומי שמבין את זה אומר לעצמו שבשביל להתקדם חייב שיהיה קונפליקט. עכשיו השאלה היא האם האדם שמח שיש לו קונפליקט? האם אתה אומר לעצמך איזה באסה זה שהגעתי לקונפליקט חדש? או שאתה אומר איזה מזל שהגיע קונפליקט כי ככה אני אוכל להתקדם.

במובן מסוים צריך בשביל זה יכולת מנטלית. כי כל הזמן אתה צריך להיות בתחושה של חסר לך. כל פעם שאתה שמח \ מרוצה ממה שיש אתה כביכול עושה פוס בחתירה. עכשיו, יש אנשים שאם לא ישמחו הם ישברו הם צריכים לנוח. אבל יש אנשים שאומרים עד שאני לא מגיעה לאן שאני רוצה שום דבר לא מספק אותי והם מגיעים יותר מהר למה שהוא רוצה. אבל מצד שני, הוא מרגיש רע בדרך. והוא יכול להגיד לעצמו לא השגתי שום דבר בשביל מה אני רץ וכתוצאה מכך להתייאש.

המסקנה: שבעולם אידאלי זה סיפור אחר לגמרי. בעולם אידאלי אתה לא מנסה להגיע לשום מקום בכל מקרה חייב שתהיה מטרה שהמצאת אותה וכך אתה ואז אתה רודף אחריה אבל זה סיפור אחר. אבל, מה שרבי נחמן אומר שחייב שתהיה ירידה בכדי שתהיה עליה חייב. אתה חייב להגיע למצב שתרגיש בלבול מחולט על כל מה שאתה יודע. ואז מה שמתגלה לך אחר כך הוא יותר נכון מאשר קודם. ואז אתה אומר איזה כיף הבנתי. ואז נחמד לך עם...