... שלו, שיגרום לו להשיג את המטרה שלו. ולכן, כאשר יש לאדם איזו מטרה, בפרט מטרה לא קלה, עליו להתמקד במטרה ולהקדיש את כל תשומת הלב שלו ואת כל הכוחות הנפשיים שלו, למען
השגת המטרה. כי גם כאשר האדם מקדיש את כל תשומת הלב שלו למען
השגת המטרה, גם אז הוא לא תמיד מצליח להשיג את המטרה שלו. כל שכן כאשר האדם לא מקדיש את כל תשומת הלב שלו
להשגת המטרה, ובפרט כאשר המטרה היא לא כ"כ קלה להשגה, שאז ברור שהאדם צריך להקדיש כמה שיותר תשומת לב, למען
השגת המטרה. וכאשר יש לאדם איזו מטרה שהוא רוצה להשיג, הדבר הראשון שעליו לשים אליו לב, זה ... האדם יכול לעשות סדר במטרות שלו? את זה כבר ביארתי במקום אחר. כך שהדבר הראשון שהאדם צריך לשים אליו לב, כאשר יש לו מטרה כלשהי, הוא, שהוא לא עושה פעולות, שנוגדות את
השגת המטרה שלו, ושמרחיקות אותו
מהשגת המטרה שלו. והדבר השני שהאדם צריך לשים אליו לב, הוא, שהוא לא עושה דברים, שהם לא מועילים לו
להשגת המטרה שלו. דהיינו, לא רק שאסור לו לאדם לעשות דברים שמרחיקים אותו
מהשגת המטרה שלו. אלא שבנוסף, אסור לו לאדם לבזבז משאבים, על דברים שגם אם הם לא מנוגדים למטרה שלו, הרי שהם לא מועילים לו
להשגת המטרה שלו. כגון לדוגמא, אדם שנמצא בקרב ובמלחמה. שברור, שהוא לא ימסור מידע רגיש לאויב, ... את המטרה שלו. כגון לדוגמא, לא לבזבז את הזמן ולעשות כל מיני דברים, שלא משרתים את המטרה המרכזית שאותה רוצים להשיג. והחידוד הוא: שלא רק שלא לעשות דברים שמרחיקים את
השגת המטרה, אלא שצריך לעשות רק דברים שמקרבים את המטרה. כי מצד האמת, כל דבר שלא מקרב אותך
להשגת המטרה, הרי שהוא מרחיק אותך
מהשגת המטרה. ולמה? כי ברגע שהאדם עושה איזו פעולה כלשהי, הוא מזדהה רגשית עם הרצון שלו לעשות את אותו הדבר. וההזדהות הרגשית של האדם עם הרצון שלו לעשות דבר, שלא משרת את
השגת המטרה, מחלישה בתת המודע של האדם, את הרצון של האדם להשיג את המטרה המרכזית שלו. דהיינו, ... ואת המיקוד שלו במטרה הראשית שלו. כך שברגע שרוצים להשיג איזו מטרה, הרי שצריך להתמקד רק בה, ולא לעשות עוד דברים אחרים, שלא משרתים אותה. כי זה גורם לאיבוד הריכוז
בהשגת המטרה, וממילא גם מרחיק את האדם
מהשגת המטרה. וכאשר האדם רוצה להשיג איזו מטרה, מותר לו לנוח תוך כדי שהוא מנסה להשיג את המטרה. אבל אך ורק בתנאי, שהוא נח ושהוא עושה את הפעולות שלו, למען
השגת המטרה הראשית שלו. כי אם האדם נח שלא למען
השגת המטרה הראשית שלו, אז הוא מאבד ריכוז במטרה הראשית שלו. אבל אם האדם נח, למען
השגת המטרה הראשית שלו, הרי שבעצם הוא מגדיל את הריכוז שלו,
בהשגת המטרה הראשית שלו. כך, שאפשר לעשות פעולות ש נראה שהן לא משרתות את
השגת המטרה, ובתנאי שהן אכן כן משרתות את
השגת המטרה. אבל בכל מקרה, אסור לעשות דבר שלא משרת את המטרה. כי זה גורם לאדם לאבד את הריכוז שלו, והאדם מבזבז משאבים נפשיים, בכך שהוא עושה עוד דברים אחרים, במצב שהם לא משרתים את המטרה הראשית שלו. כך, שהדבר הראשון הוא, אל תעשה דברים שנוגדים את
השגת המטרה שלך. והדבר השני הוא, אל תעשה דברים, שלא משרתים את
השגת המטרה שלך. כי גם לעשות דברים שלא משרתים את השגת המטרות שלך, גם זה נוגד את
השגת המטרה שלך, כי זה בזבוז משאבים נפשיים וכולי כנ"ל. אבל יש כאן עוד רמת מיקוד גבוהה יותר, ... הלחימה, אם החייל יזדהה גם עם הסיבה שאומרת, שהוא רוצה לנוח, כי לא בא לו להמשיך את הלחימה, ובגלל שנמאס לו להמשיך להילחם, הרי שגם זה מחליש את האדם וגורם לו להתרחק
מהשגת המטרה שלו. כי מותר לחייל לנוח, כי הוא חייב לנוח, כדי שיהיה לו כוח להילחם. אבל החייל מותר לו לנוח, רק כאשר כל התודעה שלו מרוכזת, בכך, שהוא נח, רק למען
השגת המטרה שלו. דהיינו, רק למען זה שהוא רוצה לצבור כוחות, כדי להמשיך בקרב. אבל אם הוא נח, ותוך כדי מנוחה, מזדהה אפילו בטיפה אחת, גם עם הרצון שלו, שלא להמשיך את הקרב, הרי שממילא הוא מחליש את עצמו ברמה כלשהי,
מהשגת המטרה הסופית שלו. כך שאפילו הזדהות עם מחשבה מנוגדת
להשגת המטרה, גם היא מרחיקה את האדם
מהשגת המטרה. דהיינו, אפילו מי שעוברת לו מחשבה בראש, שמטילה ספק בחשיבות של
השגת המטרה שלו, אפילו זה עצמו, מחליש את האדם, ומרחיק את האדם מ