למה אין מוטיבציה ואיך יוצרים מוטיבציה?

כאשר בן אדם מרגיש שאין לו מוטיבציה, הסיבה לכך קשורה ישירות לפער בין המצב המצוי למצב הרצוי שלו. אליעד כהן מסביר כי מוטיבציה קיימת אך ורק כאשר האדם חווה את המצב הנוכחי כמצב שלילי או בעייתי ומאמין כי המצב העתידי שאליו הוא שואף יהיה טוב יותר. כלומר, ככל שהמצב הנוכחי מרגיש לאדם רע יותר, וככל שהמצב העתידי נראה לו טוב יותר, כך המוטיבציה שלו לפעול למען שינוי המצב תהיה גבוהה יותר.

לדוגמה, אם המצב הנוכחי שלך סביר בעיניך והמצב הרצוי לא נראה מושך במיוחד, לא תהיה לך מוטיבציה לפעול. מנגד, אם כרגע רע לך מאוד ואתה מאמין שבעתיד יהיה לך הרבה יותר טוב, המוטיבציה שלך תעלה. לכן, אנשים מאבדים מוטיבציה כשהם מתרגלים למצב נוח ונכנסים למעין "ניוון" נפשי, כי כבר לא קיים אצלם פער משמעותי בין "פה" ל"שם".

למה חייבים תקווה כדי להרגיש סבל וכדי לפעול?

אליעד כהן מדגים מצב קיצוני של עינויים, שבו דווקא כדי למקסם את הסבל של האדם המעונה, העינוי חייב לכלול תקווה. הוא מסביר שאם אדם כלוא ועובר עינוי מתמשך ללא כל סיכוי לשיפור או הצלה, בשלב מסוים הוא יאבד מוטיבציה לחיות והסבל שלו ייפסק. אבל אם המעונה מקבל מדי פעם "הבטחה" או רמז שיגיע שיפור כלשהו, התקווה הזו מחזקת את הסבל ומייצרת את המוטיבציה להמשיך ולהתאמץ.

כך גם בחיים רגילים: אם לאדם אין תקווה לשיפור, הוא לא יפעל. אם הוא נמצא בייאוש מוחלט וחסר כל תקווה, הפעולה שלו תיעצר, כי הפעולה זקוקה לתקווה שמשהו ישתפר בעקבותיה.

האם ייאוש מוחלט באמת קיים?

אליעד כהן מסביר שאין באמת מצב של ייאוש מוחלט. גם אם האדם בטוח בשכלו שאין לו כל אפשרות להשיג את המטרה שלו, תמיד קיים חלק בתוכו המאמין, שאולי השכל טועה, ואולי בכל זאת המטרה אפשרית. הדוגמה שמביא אליעד היא של אדם שנמצא בשריפה. האדם בורח מהחלון לא רק משום שרע לו כרגע, אלא משום שיש לו תקווה שאולי הוא יצליח להימלט. אם כל האפשרויות היו חסומות לחלוטין, לא היה מנסה אפילו לברוח. כלומר, ייאוש מוחלט לא קיים באמת.

למה דווקא מי שמצליח מאבד מוטיבציה להמשיך?

כאשר אדם מצליח ומגיע למטרה שלו, נוצר מצב שבו הוא לא רואה טעם להמשיך. לדוגמה, אדם עשיר שמרוויח מספיק כסף, ואומר לעצמו שאין טעם להמשיך לעבוד כי בכל מקרה הוא ישלם הרבה מס. במצב כזה, אין לו מספיק פער בין המצב הקיים למצב רצוי אחר. לעומת זאת, אם לאדם חסר כסף, יש לו מוטיבציה חזקה לעבוד, כי הוא רואה אפשרות לשפר משמעותית את מצבו.

מה הקשר בין מוטיבציה להתפתחות רוחנית?

אליעד כהן מסביר כי אנשים המחפשים אחר התפתחות רוחנית, לעיתים עושים זאת מתוך ייאוש עמוק, כי רע להם מאוד במצב הקיים, ולכן מחפשים "פתרון" שיגרום להם להרגיש מושלמים תמיד. אך יש גם אנשים שמחפשים התפתחות רוחנית מתוך תקווה גדולה: הם מאמינים באפשרות להגיע למצב של שלמות. החיפוש הרוחני נובע משילוב של ייאוש עמוק (כי האדם מבין שבמציאות הקיימת אין שלמות) ותקווה גדולה (כי הוא מאמין שאולי יצליח להשיג שלמות מוחלטת).

הסבל הגדול ביותר נובע מכך שהאדם רוצה שלמות מוחלטת, ובו - זמנית בטוח שהוא לא יכול להשיג אותה בשום אופן. זה יוצר מצב של סבל מקסימלי, כיוון שהאדם נמצא בפער הגדול ביותר שאפשר לדמיין, בין המצב המצוי (אי - שלמות מוחלטת) לבין הרצון במצב הרצוי (שלמות מוחלטת). יחד עם זאת, עצם הרצון להשיג משהו בלתי אפשרי, מבטא גם את התקווה הגדולה ביותר.

למעשה, האדם נמצא במצב של דבר והיפוכו: הוא סובל כי הוא לא יכול להשיג שלמות, אך התקווה שלו שהוא בכל זאת יצליח, למרות...