תיאור מקרה טיפולי:
בן אדם בעל עסק שנקלע לחובות של מיליונים רבים. בפני אותו אדם עמדה הברירה "להתייאש" ולהתחיל תהליך של פשיטת רגל וחדלות פירעון. בחר אותו אדם שלא ללכת להליך של פשיטת רגל, אלא לנסות להמשיך לעבוד ולהחזיר את כל החובות שלו. דהיינו, האדם ביצע בחירה של לא להתייאש, אלא להמשיך לעבוד ולקוות לטוב.
אותו אדם שקוע בהלוואת שונות ובפועל עד כה הוא עובד ומחזיר את כל ההלוואות שלו כולל הכל ושום תשלום לא חזר לו. כי הוא עובד קשה ועומד בהחזרי ההלוואות שלו במלואן כל חודש.
יחד עם זאת, אותו אדם מרגיש ייאוש וחוסר מוטיבציה לעבוד. ברמה כזאת שהוא אפילו מתעצל לגבות כסף מלקוחות שחייבים לו כסף. כמו כן אותו אדם לא משקיע משאבים כדי להרוויח הרבה יותר כסף, למרות שיש לו הרבה אפשרויות עסקיות לעשות הרבה יותר כסף. שזה אמור לעזור לו לצאת מהחובות שלו. אבל הוא לא מתאמץ לנצל את ההזדמנויות העסקיות שיש לו.
והשאלה היא: מה ההיגיון שיש בכך שמצד אחד הבן אדם בחר שלא להתייאש ולא ללכת להליך של פשיטת רגל אלא כן להמשיך לעבוד וכולי, ומצד שני אותו אדם מרגיש חוסר מוטיבציה לעבוד וכולי כנ"ל. 1 - האם ואיזה היגיון יש בזה? 2 - איך לצאת מהמצב הזה?
ניתוח המקרה:
זה שאותו אדם בחר שלא להתייאש אלא להמשיך לעבוד, זאת אכן עובדה. אבל יהיה יותר נכון לומר, שאותו אדם בחר שלא להתייאש לחלוטין ובאופן מוחלט. אבל זה לא אומר שאותו אדם לא מיואש באופן חלקי ובאופן יחסי. ולכן כן יהיה יותר מדויק לומר שאותו אדם כן מיואש ברמה כלשהי.
עכשיו, מה ההיגיון שיש בכך שאותו אדם עובד קשה כדי לעמוד בכל ההתחייבויות החודשיות שלו? אבל מצד שני הוא פועל ומתנהג בחוסר מוטיבציה?
והתשובה לכך היא כזאת: האדם פועל במאה אחוז מוטיבציה ביחס למטרה ספציפית, שהיא לשרוד כמה שיותר זמן ולא להגיע למצב שהוא לא עומד בהתחייבויות שלו. את זה עושה אותו אדם בהתמדה עד כה.
יחד עם זאת, האדם לא פועל במוטיבציה כדי לצאת מכל החובות שלו באופן כללי. אלא רק באופן ספציפי ונקודתי כנ"ל.
ומה ההיגיון בזה?
ההיגיון בכך הוא, שהמשימה של לשרוד כמה שיותר זמן ולהצליח לשלם כל חודש את כל החזרי ההלוואות השונים, זאת מטרה מאוד ספציפית שאותו אדם חושב שהוא יכול לעמוד בה בפועל. המטרה היא די ברורה ודי מוגדרת, לדוגמא: צריך להחזיר עד סוף החודש 100K ש"ח. זאת מטרה שאותו אדם מבין אותה, היא ברורה, היא מוגדרת, היא ספציפית. ואותו אדם חושב שהוא יכול לעמוד באותה המטרה.
יחד עם זאת המטרה של לצאת מכל החובות, כמטרה היא מאוד ברורה. אבל הדרך אליה מאוד לא ברורה ולא ידועה. דהיינו, לאותו אדם לא ברור איך בדיוק הוא הולך לצאת מכל החובות שלו. ואותו אדם לא יודע בוודאות שהוא אכן יכול לצאת מכל החובות שלו.
כי זה שהוא כרגע יכול להחזיר כל חודש X כסף ושהוא יכול לשרוד עוד חודש, זאת עובדה...
בן אדם בעל עסק שנקלע לחובות של מיליונים רבים. בפני אותו אדם עמדה הברירה "להתייאש" ולהתחיל תהליך של פשיטת רגל וחדלות פירעון. בחר אותו אדם שלא ללכת להליך של פשיטת רגל, אלא לנסות להמשיך לעבוד ולהחזיר את כל החובות שלו. דהיינו, האדם ביצע בחירה של לא להתייאש, אלא להמשיך לעבוד ולקוות לטוב.
אותו אדם שקוע בהלוואת שונות ובפועל עד כה הוא עובד ומחזיר את כל ההלוואות שלו כולל הכל ושום תשלום לא חזר לו. כי הוא עובד קשה ועומד בהחזרי ההלוואות שלו במלואן כל חודש.
יחד עם זאת, אותו אדם מרגיש ייאוש וחוסר מוטיבציה לעבוד. ברמה כזאת שהוא אפילו מתעצל לגבות כסף מלקוחות שחייבים לו כסף. כמו כן אותו אדם לא משקיע משאבים כדי להרוויח הרבה יותר כסף, למרות שיש לו הרבה אפשרויות עסקיות לעשות הרבה יותר כסף. שזה אמור לעזור לו לצאת מהחובות שלו. אבל הוא לא מתאמץ לנצל את ההזדמנויות העסקיות שיש לו.
והשאלה היא: מה ההיגיון שיש בכך שמצד אחד הבן אדם בחר שלא להתייאש ולא ללכת להליך של פשיטת רגל אלא כן להמשיך לעבוד וכולי, ומצד שני אותו אדם מרגיש חוסר מוטיבציה לעבוד וכולי כנ"ל. 1 - האם ואיזה היגיון יש בזה? 2 - איך לצאת מהמצב הזה?
ניתוח המקרה:
זה שאותו אדם בחר שלא להתייאש אלא להמשיך לעבוד, זאת אכן עובדה. אבל יהיה יותר נכון לומר, שאותו אדם בחר שלא להתייאש לחלוטין ובאופן מוחלט. אבל זה לא אומר שאותו אדם לא מיואש באופן חלקי ובאופן יחסי. ולכן כן יהיה יותר מדויק לומר שאותו אדם כן מיואש ברמה כלשהי.
עכשיו, מה ההיגיון שיש בכך שאותו אדם עובד קשה כדי לעמוד בכל ההתחייבויות החודשיות שלו? אבל מצד שני הוא פועל ומתנהג בחוסר מוטיבציה?
והתשובה לכך היא כזאת: האדם פועל במאה אחוז מוטיבציה ביחס למטרה ספציפית, שהיא לשרוד כמה שיותר זמן ולא להגיע למצב שהוא לא עומד בהתחייבויות שלו. את זה עושה אותו אדם בהתמדה עד כה.
יחד עם זאת, האדם לא פועל במוטיבציה כדי לצאת מכל החובות שלו באופן כללי. אלא רק באופן ספציפי ונקודתי כנ"ל.
ומה ההיגיון בזה?
ההיגיון בכך הוא, שהמשימה של לשרוד כמה שיותר זמן ולהצליח לשלם כל חודש את כל החזרי ההלוואות השונים, זאת מטרה מאוד ספציפית שאותו אדם חושב שהוא יכול לעמוד בה בפועל. המטרה היא די ברורה ודי מוגדרת, לדוגמא: צריך להחזיר עד סוף החודש 100K ש"ח. זאת מטרה שאותו אדם מבין אותה, היא ברורה, היא מוגדרת, היא ספציפית. ואותו אדם חושב שהוא יכול לעמוד באותה המטרה.
יחד עם זאת המטרה של לצאת מכל החובות, כמטרה היא מאוד ברורה. אבל הדרך אליה מאוד לא ברורה ולא ידועה. דהיינו, לאותו אדם לא ברור איך בדיוק הוא הולך לצאת מכל החובות שלו. ואותו אדם לא יודע בוודאות שהוא אכן יכול לצאת מכל החובות שלו.
כי זה שהוא כרגע יכול להחזיר כל חודש X כסף ושהוא יכול לשרוד עוד חודש, זאת עובדה...