מהי הצלחה? מרגיש שאני כישלון, התמודדות עם רגשות כישלון, להרגיש שאני מוצלח, ערך עצמי, דימוי עצמי, רגשי נחיתות, ביטחון עצמי, הערכה עצמית, מרגיש שנכשלתי בחיים, אני לא מספיק טוב, גאווה, ענווה, יוהרה, שחצנות
איך להתמודד עם הרגשה שאני לא מספיק טוב?
אנשים רבים מרגישים תחושה של כישלון או תחושה של חוסר הצלחה בחיים. אליעד כהן מסביר שכדי להתמודד עם רגשות נחיתות וכישלון, תחילה צריך להבין מה המשמעות של הצלחה. אם אדם אומר שהוא מרגיש לא מוצלח בגלל שלא התפתח בקריירה, לא הרוויח מספיק כסף או לא התחתן, אז ראשית יש לברר למה דווקא הדברים האלה הם המדד להצלחה. צריך לשאול: למה דווקא הפעולות האלה הן מדד להצלחה עבורך?
לפי אליעד, המשמעות של הצלחה תלויה בהגדרה האישית של האדם. הוא מסביר שהצלחה נקבעת לפי מטרת המשחק שהאדם הציב לעצמו. לדוגמה, אם במשחק כדורגל המטרה היא להבקיע גולים, אז להחזיק בכדור או לעשות פעולות מרשימות אחרות הן לא ההצלחה האמיתית. ההצלחה נמדדת אך ורק לפי המטרה הסופית של המשחק. באופן דומה, בחיים צריך להבין מהי המטרה האמיתית כדי לדעת אם באמת הצלחת או לא.
אליעד מדגיש שוב ושוב שהמטרה האמיתית של כל בני האדם היא בסופו של דבר להרגיש טוב. לכן אם אדם מגדיר הצלחה דרך דברים חיצוניים, כמו להשיג תואר אקדמי, כסף או הערכה מאנשים אחרים, תמיד ייתכן שלא ירגיש מוצלח מספיק. הוא מביא דוגמה של אדם שרוצה לסיים תואר אקדמי ולא מצליח. לכאורה הוא נכשל, אבל אליעד מציע הסתכלות אחרת: אולי האדם דווקא הצליח בכך שהוא שמר על החופש שלו לא ללמוד, ולא ויתר על החופש האישי שלו לטובת הלימודים. כלומר, אם מישהו לא התמיד בלימודים, זה אומר שהוא בחר שלא לוותר על משהו אחר שהיה לו חשוב יותר. ולכן, הוא בעצם הצליח בדבר החשוב לו יותר, וזה לשמור על החופש שלו.
בהמשך אליעד כהן מרחיב את הרעיון ומסביר שאדם לא יכול להיחשב כישלון בדבר שאין לו אפשרות להשיגו מלכתחילה. לדוגמה, אדם שלא יכול לעוף באוויר לא ירגיש כישלון בגלל שהוא לא יכול לעוף, כי מלכתחילה זו לא אפשרות עבורו. אבל אם אדם אומר שנכשל בבחינה כי לא למד מספיק, זאת לא האמת המלאה. הוא הצליח שלא ללמוד. כלומר, היה לו רצון פנימי להתבטל, לא ללמוד, לשמור על חופש הבחירה שלו, ובזה הוא דווקא הצליח. הוא לא ויתר על החופש הפנימי שלו למרות לחצי הסביבה. הוא דווקא הצליח לעמוד על שלו.
בנוסף, אליעד מסביר שאם אדם מתגאה בכך שהצליח להשיג משהו מסוים, למשל תואר דוקטור, הוא בעצם גם סובל מרגשי נחיתות. אדם שמתגאה בהישגים שלו, לדוגמה בתואר אקדמי או בקריירה מצליחה, בעצם אומר לעצמו: "אני לא מספיק טוב בלי הדבר הזה". עצם הגאווה מצביעה על שנאה עצמית פנימית. אם אדם מרגיש צורך להראות שהוא טוב יותר מאחרים, זה רק בגלל שבתוך תוכו הוא מרגיש פחות טוב ללא אותו הדבר שבו הוא מתגאה.
כמו כן, אליעד כהן מסביר שאם אדם נפגע כשמישהו אחר מתנשא עליו, זו אינדיקציה לכך שגם הוא עצמו מתנשא. מי שמרגיש פגיעה כשאחר אומר שהוא טוב ממנו במשהו, זה סימן ברור שיש לו אגו חזק. אם לא היה לו אגו, לא היה אכפת לו שמישהו אחר יותר טוב ממנו במשהו מסוים. אם מישהו רץ מהר יותר ממנו, זה מפריע רק למי שרץ לאט יותר. האדם המהיר בעולם לא ייפגע אם מישהו אחר יגיד שהוא הכי מהיר, כי הוא יודע שזה לא נכון. הפגיעה...
אנשים רבים מרגישים תחושה של כישלון או תחושה של חוסר הצלחה בחיים. אליעד כהן מסביר שכדי להתמודד עם רגשות נחיתות וכישלון, תחילה צריך להבין מה המשמעות של הצלחה. אם אדם אומר שהוא מרגיש לא מוצלח בגלל שלא התפתח בקריירה, לא הרוויח מספיק כסף או לא התחתן, אז ראשית יש לברר למה דווקא הדברים האלה הם המדד להצלחה. צריך לשאול: למה דווקא הפעולות האלה הן מדד להצלחה עבורך?
לפי אליעד, המשמעות של הצלחה תלויה בהגדרה האישית של האדם. הוא מסביר שהצלחה נקבעת לפי מטרת המשחק שהאדם הציב לעצמו. לדוגמה, אם במשחק כדורגל המטרה היא להבקיע גולים, אז להחזיק בכדור או לעשות פעולות מרשימות אחרות הן לא ההצלחה האמיתית. ההצלחה נמדדת אך ורק לפי המטרה הסופית של המשחק. באופן דומה, בחיים צריך להבין מהי המטרה האמיתית כדי לדעת אם באמת הצלחת או לא.
אליעד מדגיש שוב ושוב שהמטרה האמיתית של כל בני האדם היא בסופו של דבר להרגיש טוב. לכן אם אדם מגדיר הצלחה דרך דברים חיצוניים, כמו להשיג תואר אקדמי, כסף או הערכה מאנשים אחרים, תמיד ייתכן שלא ירגיש מוצלח מספיק. הוא מביא דוגמה של אדם שרוצה לסיים תואר אקדמי ולא מצליח. לכאורה הוא נכשל, אבל אליעד מציע הסתכלות אחרת: אולי האדם דווקא הצליח בכך שהוא שמר על החופש שלו לא ללמוד, ולא ויתר על החופש האישי שלו לטובת הלימודים. כלומר, אם מישהו לא התמיד בלימודים, זה אומר שהוא בחר שלא לוותר על משהו אחר שהיה לו חשוב יותר. ולכן, הוא בעצם הצליח בדבר החשוב לו יותר, וזה לשמור על החופש שלו.
בהמשך אליעד כהן מרחיב את הרעיון ומסביר שאדם לא יכול להיחשב כישלון בדבר שאין לו אפשרות להשיגו מלכתחילה. לדוגמה, אדם שלא יכול לעוף באוויר לא ירגיש כישלון בגלל שהוא לא יכול לעוף, כי מלכתחילה זו לא אפשרות עבורו. אבל אם אדם אומר שנכשל בבחינה כי לא למד מספיק, זאת לא האמת המלאה. הוא הצליח שלא ללמוד. כלומר, היה לו רצון פנימי להתבטל, לא ללמוד, לשמור על חופש הבחירה שלו, ובזה הוא דווקא הצליח. הוא לא ויתר על החופש הפנימי שלו למרות לחצי הסביבה. הוא דווקא הצליח לעמוד על שלו.
בנוסף, אליעד מסביר שאם אדם מתגאה בכך שהצליח להשיג משהו מסוים, למשל תואר דוקטור, הוא בעצם גם סובל מרגשי נחיתות. אדם שמתגאה בהישגים שלו, לדוגמה בתואר אקדמי או בקריירה מצליחה, בעצם אומר לעצמו: "אני לא מספיק טוב בלי הדבר הזה". עצם הגאווה מצביעה על שנאה עצמית פנימית. אם אדם מרגיש צורך להראות שהוא טוב יותר מאחרים, זה רק בגלל שבתוך תוכו הוא מרגיש פחות טוב ללא אותו הדבר שבו הוא מתגאה.
כמו כן, אליעד כהן מסביר שאם אדם נפגע כשמישהו אחר מתנשא עליו, זו אינדיקציה לכך שגם הוא עצמו מתנשא. מי שמרגיש פגיעה כשאחר אומר שהוא טוב ממנו במשהו, זה סימן ברור שיש לו אגו חזק. אם לא היה לו אגו, לא היה אכפת לו שמישהו אחר יותר טוב ממנו במשהו מסוים. אם מישהו רץ מהר יותר ממנו, זה מפריע רק למי שרץ לאט יותר. האדם המהיר בעולם לא ייפגע אם מישהו אחר יגיד שהוא הכי מהיר, כי הוא יודע שזה לא נכון. הפגיעה...
- איך להרגיש שאני מצליח?
- התמודדות עם רגשי נחיתות
- מהי הצלחה אמיתית?
- איך להתמודד עם דימוי עצמי נמוך?
- האם גאווה מצביעה על רגשי נחיתות?
- מהי ענווה אמיתית?
- איך להפסיק להרגיש כישלון?