האידיאל הכי שאפתני בעולם, לפי אליעד כהן, הוא מצב שבו האדם חווה שלמות מלאה, שבה אין לו שום רצון לשנות דבר. זהו מצב של אחדות מוחלטת שבו אין הפרדה בין "אני" ל"לא אני". אליעד מסביר כי כל השאיפות האנושיות הרגילות מתגמדות לעומת האידיאל הזה, מכיוון שכל שאיפה אחרת נמצאת בתוך גבולות הטבע האנושי ואינה מנוגדת למהות האדם.
לדברי אליעד, כל אדם שואף באופן טבעי לשפר את חייו ולהימנע מסבל. הרצון הטבעי הזה מבוסס על הפחד מהרעה והרצון להשיג מצב טוב יותר. אבל האידיאל האמיתי, שאותו אליעד מציג כאידיאל השאפתני ביותר, הוא להגיע למצב שבו האדם לא ירצה יותר שום דבר טוב יותר. האידיאל הזה כולל את שינוי הטבע הבסיסי של האדם, שזה הדבר הקשה ביותר שאדם יכול לעשות אי פעם. זה לא רק השינוי של מחשבות או רגשות, אלא שינוי המהות של האדם עצמו, עד שלא יוכל להבדיל בין עצמו לבין הסביבה שלו.
האם ניתן להגיע למצב של שלמות מוחלטת?
אליעד כהן מסביר כי מצב של שלמות מוחלטת הוא מצב שבו האדם לא חווה שום סבל. הוא מדגיש שהמצב הזה אינו מבטל לחלוטין את השאפתנות, אלא מאפשר לאדם להיות שאפתן ללא פחד מכישלון או אכזבה. כלומר, כאשר האדם משיג את האחדות, הוא עדיין יכול לשאוף ולרצות, אך הוא עושה זאת מתוך מקום של ביטחון ואושר פנימי עמוק. הוא כבר אינו פוחד מהאפשרות שיהיה לו רע, ולכן הוא מסוגל להמשיך בשאיפותיו בחופשיות.
לדוגמה, אליעד מתאר כיצד רוב האנשים חוששים מכישלון או סבל, ולכן הם הופכים לחסרי שאיפות אמיתיות. אדם שאינו פועל מתוך פחד לא יירתע משום אתגר, משום שהוא כבר חווה בתוכו את השלמות, ולכן גם אם הוא ייכשל, זה לא יגרום לו סבל אמיתי. הסיבה היא שמבחינתו הכל טוב, ללא צורך לשכנע את עצמו בכך. אליעד מדגיש שהמצב הזה קשה מאוד להשגה, אך זהו האידיאל האולטימטיבי.
מה הקשר בין שאפתנות וחוסר שאפתנות?
אליעד מסביר שהשאפתנות האמיתית נובעת ממצב של שלמות ואחדות. במצב זה, האדם אינו מונע מפחד או מחוסר שביעות רצון. אדם שנמצא באחדות מוחלטת יכול להיות השאפתן הגדול ביותר, מכיוון שאין לו פחד מכישלון או מסבל. לעומת זאת, חוסר שאפתנות נובע מתוך פחד או חוסר ביטחון. לדוגמה, אדם יכול להיות חסר שאפתנות בגלל שהוא מפחד שלא יצליח או שיחווה סבל מכישלון.
לדברי אליעד, חוסר השאפתנות אינו מצב טבעי לאדם אלא מצב שנובע מפחדים. ברגע שהאדם משוחרר לחלוטין מפחדים אלו, הוא יכול להרשות לעצמו להיות שאפתן ברמה הגבוהה ביותר.
האם הכל באמת צפוי מראש?
אליעד כהן מעלה את הטענה שהכל צפוי מראש. כלומר, הפעולות של האדם מתבצעות באופן אוטומטי, ולמרות זאת האדם ממשיך להרגיש שהוא פועל מתוך רצונו החופשי. הוא מתאר זאת כחלום שבו האדם חושב שהוא פועל בעצמו, אך בפועל הכל נקבע מראש. למרות זאת, אליעד מסביר כי הבנה זו אינה סותרת את השאפתנות, אלא להפך - היא מאפשרת לאדם להיות שאפתן באמת, ללא פחד או חשש מתוצאות הפעולות שלו.
מהי הדרך להשגת האידיאל השאפתני ביותר?
אליעד טוען כי הדרך להשיג את האידיאל השאפתני ביותר היא על ידי הבנה עמוקה של המציאות, יותר מכל שאפתנות אחרת. הוא מסביר שמטרת השאפתנות הזו היא לא רק השגת יעדים חיצוניים כמו הצלחה כלכלית או הישגים חברתיים, אלא שינוי מהותי של תפיסת המציאות של האדם. האדם נדרש להשתחרר מההפרדה שבין ה"אני" לבין ה"לא אני" ולחוות את כל המציאות כיחידה אחת.
הפרויקט האולטימטיבי של השאפתנות, לפי אליעד, הוא לשנות את עצם קיומו של האדם, כך שלא ירגיש צורך לשנות שום דבר, מכיוון שהכל כבר מושלם בעיניו. הוא מדגיש שזהו הפרויקט הקשה ביותר שהאדם יכול לקחת על עצמו, משום שהוא דורש מהאדם לשנות את עצם ההגדרה הבסיסית ביותר שלו כישות נפרדת.
האם אפשר להגיע למצב של שאפתנות ללא פחד?
לפי אליעד, אפשר להיות שאפתן ללא פחד רק כאשר האדם מגיע למצב של אחדות אמיתית. במצב כזה, האדם אינו מפחד משום דבר מכיוון שהוא חווה שלמות פנימית. כאשר האדם נמצא במצב של אחדות, הוא אינו מונע מתוך פחד לאבד משהו או מתוך רצון להשיג משהו, אלא מתוך חופש מוחלט. במצב כזה השאפתנות הופכת לאותנטית ומלאה, משום שהיא אינה תלויה בתוצאות או בכישלונות.
איך ניתן לחיות בשאפתנות מתוך אחדות?
אליעד מתאר מצב שבו השאפתנות אינה נובעת מפחד או מחוסר שביעות רצון, אלא מתוך ידיעה שהכל כבר מושלם. במצב כזה האדם יכול להמשיך לשאוף, אבל השאיפות אינן מלוות בסבל או בפחד מכישלון. זהו מצב שבו האדם משוחרר מהצורך לשכנע את עצמו שהכל טוב, משום שהוא חווה באופן ישיר שהכל כבר טוב.
המצב הזה הוא, לפי אליעד, האידיאל הכי שאפתני שקיים, כיוון שהוא מאתגר את עצם היסודות של הקיום האנושי. אליעד מדגיש שהשאפתנות האמיתית היא לחוות את השלמות בתוך הקיים, מתוך הכרה מלאה באחדות.
- מהי שאפתנות אמיתית?
- איך להגיע למצב של שלמות?
- האם הכל צפוי מראש?
- איך להשתחרר מפחד מכישלון?
- מה הקשר בין שאפתנות ואחדות?
- האם חוסר שאפתנות נובע מפחד?