געגועים, ממה נוצר געגוע? למה אני לא מצליח לשכוח אותה? למה אני לא מצליחה לשכוח אותו? למה אני מתגעגע אליה? למה אני מתגעגעת אליו? התמודדות עם אובדן, התמודדות עם פרידה, געגועים לאקסים, איך להוציא מישהו מהראש? איך לשכוח מישהו?
📌לחץ כאן להצטרף לחברים באתר + ליהנות מהתכנים המלאים + לקבל גישה חופשית ללא כל הגבלה, לעוד מעל 10,000 שעות של תכנים מלאים לחברים באתר 👈לחץ כאן למידע נוסף...
מה גורם לגעגועים אחרי פרידה?
געגועים הם תופעה רגשותית שאנשים רבים חווים אחרי פרידה, גם אחרי תקופה ארוכה. לעיתים, אדם עשוי להרגיש געגועים לאדם או לדמות מבלי שתהיה לו סיבה ממשית לכך, כמו במקרה של פרידה או אובדן. תחושת געגוע זו נובעת בעיקרה מהחסר הרגשי שנוצר אחרי שהאדם עזב את חיינו, או כשהייתה לנו תקווה לשיפור במערכת היחסים שהייתה, אם זו הייתה מערכת זוגית, קשר עם חברים או אפילו קשר עם דמות משפחתית.
איך תחושת החוסר קשורה לגעגועים?
כל אדם, בין אם במערכת זוגית או בקשר אחר, רוצה להרגיש טוב עם עצמו. תחושת הגעגועים היא תוצאה של רצון זה. כשיש לאדם קשר עם מישהו שהוא אוהב, הוא מרגיש סיפוק רגשי. אם הקשר הזה מסתיים, תחושת החוסר הזו מתחילה לצוף, מה שגורם לגעגועים. אדם יכול להתגעגע לדברים שיצר הקשר הזה, כמו תמיכה רגשית, אהבה או אפילו תחושת ביטחון. במקרה של פרידה, אם מערכת היחסים לא נתמכה בתחושות חיוביות, האדם מתגעגע לא רק לדברים שקרו, אלא גם לדברים שהוא דמיין שיקרו, כמו תקווה או פנטזיה שהקשר יוביל למקום טוב יותר.
האם הדמיון משפיע על תחושת הגעגוע?
הדמיון יכול להיות אחד הגורמים העיקריים שמובילים לגעגועים. לדוגמה, אם מישהו היה במערכת יחסים שבה הוא חווה תחושות של אכזבה, אך עדיין דמיין את עצמו בונה חיים משותפים מאושרים, תחושת הגעגוע לא תהיה רק למה שהיה, אלא גם למה שהיה יכול להיות. כשזה לא מתממש, האדם מתחיל להתגעגע לדמיון של מערכת יחסים אידיאלית שציפו לה. זהו מנגנון רגשי שמקשה על האדם להחלים.
מה אפשר ללמוד מדוגמת המוכר והלקוח?
אליעד מציין את הדוגמה של המוכר והלקוח בחנות כדי להמחיש את ההשפעה של הרצון הפנימי על הדרך בה אדם מרגיש כשמישהו מסרב לו או לא מביע עניין בו. אם המוכר מאוד זקוק למכירה כדי להתפרנס, הוא ייפגע מאוד מהתנהלות הלקוח, שיכול לפגוע במוניטין של המוכר. לעומת זאת, אם המוכר לא באמת צריך את העסקה, הפגיעה תהיה הרבה פחות משמעותית. המסקנה היא, שכאשר אדם מרגיש צורך עז לזוגיות או להערכה מבחוץ, הוא יפגע הרבה יותר כאשר ייתקל בדחייה.
למה דחייה רומנטית מכאיבה כל כך?
כאשר אדם נמצא במערכת זוגית, הוא בעצם "מוכר" את עצמו לשני, מתוך תחושת חוסר פנימי - הוא מקווה שבן הזוג ייתן לו את מה שהוא צריך כדי להרגיש טוב עם עצמו. כאשר יש דחייה או פרידה, האדם חווה את זה כמשהו שמעיד על כך שהוא לא מספיק טוב. הפגיעה הנפשית נובעת מהתחושה הזאת, אבל אם היה אדם שלם עם עצמו לפני הדחייה, הוא היה חווה את זה אחרת, פחות פוגע.
מהו תפקידה של האחריות האישית?
אליעד מציין, כי ברמה האישית כל אחד צריך להבין שהכאב נובע בעיקר מתחושת החוסר הפנימי, ולא מהמעשה של הצד השני. כלומר, אם אדם היה שלם עם עצמו מראש, הוא היה מצליח להתמודד בצורה טובה יותר עם דחייה. כל תחושת הכאב בעקבות סיטואציה כמו פרידה או דחייה רומנטית נובעת מהציפייה הלא מציאותית שבן הזוג יהיה האחראי להעניק לאדם את מה שהוא מרגיש שחסר לו.
האם תחושת הגעגוע קיימת גם באובדן של ילד?
העקרונות שמסביר אליעד לגבי געגועים לאדם או לדמות מסוימת יכולים להיות נכונים גם בהקשרים של אובדן, כמו אובדן של ילד. הכאב הגדול שמרגיש אדם לאחר אובדן ילד לא נובע רק מהעובדה שהילד איננו, אלא גם מהחסר הרגשי שנוצר. הילד מילא צורך רגשי חשוב בחייו של ההורה, ועם מותו, החסר הזה נעשה מוחשי הרבה יותר.
כיצד להתמודד עם געגועים ואובדן?
ההמלצה המרכזית של אליעד היא לקחת אחריות אישית על תחושת הגעגועים ולנסות להבין מה באמת חסר לנו ומה אנחנו מחפשים במערכת היחסים או בקשר. כל אדם צריך להבין שאם הוא לא ישנה את תחושת החוסר הפנימי שלו, גם כאשר יתממש הקשר או יחזור אל המישהו שהוא מתגעגע אליו, הוא לא ירגיש שלם או מסופק לאורך זמן. פתרון אמיתי טמון בהבנה פנימית של מה חסר לנו ולמה אנחנו מרגישים צורך למלא אותו דרך הקשר או מערכת היחסים.
געגועים הם תופעה רגשותית שאנשים רבים חווים אחרי פרידה, גם אחרי תקופה ארוכה. לעיתים, אדם עשוי להרגיש געגועים לאדם או לדמות מבלי שתהיה לו סיבה ממשית לכך, כמו במקרה של פרידה או אובדן. תחושת געגוע זו נובעת בעיקרה מהחסר הרגשי שנוצר אחרי שהאדם עזב את חיינו, או כשהייתה לנו תקווה לשיפור במערכת היחסים שהייתה, אם זו הייתה מערכת זוגית, קשר עם חברים או אפילו קשר עם דמות משפחתית.
איך תחושת החוסר קשורה לגעגועים?
כל אדם, בין אם במערכת זוגית או בקשר אחר, רוצה להרגיש טוב עם עצמו. תחושת הגעגועים היא תוצאה של רצון זה. כשיש לאדם קשר עם מישהו שהוא אוהב, הוא מרגיש סיפוק רגשי. אם הקשר הזה מסתיים, תחושת החוסר הזו מתחילה לצוף, מה שגורם לגעגועים. אדם יכול להתגעגע לדברים שיצר הקשר הזה, כמו תמיכה רגשית, אהבה או אפילו תחושת ביטחון. במקרה של פרידה, אם מערכת היחסים לא נתמכה בתחושות חיוביות, האדם מתגעגע לא רק לדברים שקרו, אלא גם לדברים שהוא דמיין שיקרו, כמו תקווה או פנטזיה שהקשר יוביל למקום טוב יותר.
האם הדמיון משפיע על תחושת הגעגוע?
הדמיון יכול להיות אחד הגורמים העיקריים שמובילים לגעגועים. לדוגמה, אם מישהו היה במערכת יחסים שבה הוא חווה תחושות של אכזבה, אך עדיין דמיין את עצמו בונה חיים משותפים מאושרים, תחושת הגעגוע לא תהיה רק למה שהיה, אלא גם למה שהיה יכול להיות. כשזה לא מתממש, האדם מתחיל להתגעגע לדמיון של מערכת יחסים אידיאלית שציפו לה. זהו מנגנון רגשי שמקשה על האדם להחלים.
מה אפשר ללמוד מדוגמת המוכר והלקוח?
אליעד מציין את הדוגמה של המוכר והלקוח בחנות כדי להמחיש את ההשפעה של הרצון הפנימי על הדרך בה אדם מרגיש כשמישהו מסרב לו או לא מביע עניין בו. אם המוכר מאוד זקוק למכירה כדי להתפרנס, הוא ייפגע מאוד מהתנהלות הלקוח, שיכול לפגוע במוניטין של המוכר. לעומת זאת, אם המוכר לא באמת צריך את העסקה, הפגיעה תהיה הרבה פחות משמעותית. המסקנה היא, שכאשר אדם מרגיש צורך עז לזוגיות או להערכה מבחוץ, הוא יפגע הרבה יותר כאשר ייתקל בדחייה.
למה דחייה רומנטית מכאיבה כל כך?
כאשר אדם נמצא במערכת זוגית, הוא בעצם "מוכר" את עצמו לשני, מתוך תחושת חוסר פנימי - הוא מקווה שבן הזוג ייתן לו את מה שהוא צריך כדי להרגיש טוב עם עצמו. כאשר יש דחייה או פרידה, האדם חווה את זה כמשהו שמעיד על כך שהוא לא מספיק טוב. הפגיעה הנפשית נובעת מהתחושה הזאת, אבל אם היה אדם שלם עם עצמו לפני הדחייה, הוא היה חווה את זה אחרת, פחות פוגע.
מהו תפקידה של האחריות האישית?
אליעד מציין, כי ברמה האישית כל אחד צריך להבין שהכאב נובע בעיקר מתחושת החוסר הפנימי, ולא מהמעשה של הצד השני. כלומר, אם אדם היה שלם עם עצמו מראש, הוא היה מצליח להתמודד בצורה טובה יותר עם דחייה. כל תחושת הכאב בעקבות סיטואציה כמו פרידה או דחייה רומנטית נובעת מהציפייה הלא מציאותית שבן הזוג יהיה האחראי להעניק לאדם את מה שהוא מרגיש שחסר לו.
האם תחושת הגעגוע קיימת גם באובדן של ילד?
העקרונות שמסביר אליעד לגבי געגועים לאדם או לדמות מסוימת יכולים להיות נכונים גם בהקשרים של אובדן, כמו אובדן של ילד. הכאב הגדול שמרגיש אדם לאחר אובדן ילד לא נובע רק מהעובדה שהילד איננו, אלא גם מהחסר הרגשי שנוצר. הילד מילא צורך רגשי חשוב בחייו של ההורה, ועם מותו, החסר הזה נעשה מוחשי הרבה יותר.
כיצד להתמודד עם געגועים ואובדן?
ההמלצה המרכזית של אליעד היא לקחת אחריות אישית על תחושת הגעגועים ולנסות להבין מה באמת חסר לנו ומה אנחנו מחפשים במערכת היחסים או בקשר. כל אדם צריך להבין שאם הוא לא ישנה את תחושת החוסר הפנימי שלו, גם כאשר יתממש הקשר או יחזור אל המישהו שהוא מתגעגע אליו, הוא לא ירגיש שלם או מסופק לאורך זמן. פתרון אמיתי טמון בהבנה פנימית של מה חסר לנו ולמה אנחנו מרגישים צורך למלא אותו דרך הקשר או מערכת היחסים.
למה ממשיכים להתגעגע גם אחרי פרידה?
פרידה מכל סוג יכולה להשאיר תחושת געגוע במשך שנים רבות, לפעמים גם אחרי עשרים שנה. אדם יכול להיות בקשר חדש ואוהב, אבל עדיין להמשיך ולחשוב על האקס או האקסית, על גרוש או גרושה, על מי שהכיר בבית הספר, או אפילו על דמות דמיונית שהיתה לו בראש. דבר דומה קורה גם במצבים אחרים, כמו אדם שמתגעגע לילד שנפטר. הרעיון הכללי הוא שגעגוע נובע תמיד מתחושה שמשהו שעשה לנו טוב - או שדמיינו שיעשה לנו טוב - חסר לנו כעת.
איך קשורה תחושת החוסר לרצון להרגיש טוב?
כל אדם רוצה להרגיש טוב. כשמתגעגעים לאקס או לאקסית, יש לרוב מחשבה שהאדם הזה העניק (או היה יכול להעניק) משהו שחסר כעת. זה יכול להיות משהו ממשי, כמו מתנות או תמיכה רגשית, ויכול להיות גם משהו דמיוני, כמו תקווה שיום אחד יהיה טוב יותר. לפעמים בן זוג לשעבר לא עשה בפועל שום דבר טוב, ואף פגע או התעלל, אבל הדמיון שלנו יצר ציפיות שבסופו של דבר אינן מתממשות.
כיצד הדמיון משפיע על תחושת הגעגוע?
הדמיון יכול להיות חזק מאוד. גם אם אדם מעולם לא קיבל בפועל את ה"טוב" שציפה לקבל, עצם הפנטזיה או התקווה לכך יוצרת זיכרון חיובי. כשזה נלקח ממנו (או כשמסתבר שלא יתממש), הוא מתגעגע לא רק למה שקרה אלא למה שיכול היה לקרות. לכן גם אחרי שנים, אדם עלול לחזור ולחשוב על האקס מהתיכון או על חלום שלא התגשם, מפני שהצורך להרגיש טוב לא נעלם.
מה לומדים מהדוגמה של המוכר והלקוח בחנות?
הדוגמה מספרת על מוכר שיש לו חנות ומנסה למכור מוצר מסוים. מגיע לקוח שאומר שהמוצר גרוע ומסרב לרכוש אותו, ואף מאיים לפגוע במוניטין של המוכר. נשאלת השאלה האם המוכר צריך להיפגע. התשובה תלויה בעוצמת הרצון שלו למכור:
כאשר אדם מרגיש שחסר לו משהו - אהבה, הערכה, ביטחון או תשומת לב - הוא זקוק לזולת כדי למלא את החוסר. אם אחד הצדדים עוזב או מבקר אותו, נוצרת פגיעה קשה, כי הוא מרגיש שאיבד את מה שחשב שייתן לו תחושה טובה. מנגד, אם אין לאדם חוסר גדול כל כך, הביקורת פחות משפיעה עליו. הוא חש בטוח גם בלעדיה.
מדוע דחייה רומנטית מכאיבה כל כך?
בזוגיות, אדם מנסה "למכור" את עצמו לבן או בת הזוג. אם הצד השני מסרב, עולות מחשבות כמו: "אולי אני לא טוב מספיק, " "אולי אני לא שווה, " וכדומה. אבל לא תמיד זה באמת אומר שהצד השני חושב שאנחנו לא שווים. לפעמים זה עניין של התאמה אחרת, או חששות אחרים. בכל זאת, הכאב נוצר כי מלכתחילה היה רצון חזק בזוגיות מתוך תחושת חוסר פנימית. אם אותה תחושת חוסר לא היתה קיימת, הפגיעה היתה מצטמצמת.
מהי האחריות האישית של כל אחד?
יש נטייה להאשים את הצד השני: "הוא או היא אשם בכל הצער, " אך למעשה הכאב נובע מכך שציפינו שמישהו אחר ימלא את הרצון הפנימי שלנו להרגיש טוב ושלם. אם מלכתחילה האדם היה שלם עם עצמו, דחייה או פרידה לא היתה כה כואבת. בחיי היומיום נהוג להאשים אחרים כדי להחזיק מסגרת של זוגיות או סדר חברתי, אבל ברמה הפנימית כדאי לזכור שזו האחריות האישית שלנו להבין מה חסר לנו ולמה אנו מנסים למלא אותו דרך הקשר.
איך זה מתבטא גם באובדן של ילד?
כשאדם מאבד ילד, נוצרת תחושת חוסר עצומה, כי הילד מילא צורך רגשי משמעותי. גם כאן, העיקרון דומה: לפני שהילד נולד, היה לאדם צורך מסוים שהילד מילא. ברגע שהילד איננו, החוסר חוזר ומתעצם. למרות שלצער יש צד אמיתי של געגוע לאדם יקר, עדיין כדאי להבין שהכאב קשור בצורך שלנו שחזר להיות לא ממומש.
כיצד כדאי להתמודד עם התחושה?
כדאי לזכור שהכאב אינו נובע רק ממה שקרה במציאות, אלא גם מהפנטזיה והציפייה שהיו לנו. יש מקום להרגיש את הצער, אך במקביל להבין שברמה העמוקה, הפתרון טמון בבירור פנימי: למה אני כל כך זקוק לאדם הזה כדי להרגיש טוב? איך אני יכול למלא את החוסר גם בלעדיו?
כל ההסתכלות הזו לא נועדה לבטל קשרים אנושיים או להפסיק לחלוטין להיתמך בזולת, אלא להמחיש שאם לא נשנה את התחושה הפנימית של החוסר, גם כשהאדם יחזור או כשנמצא אדם אחר, עדיין נרגיש לא מסופקים לאורך זמן.
בסיכומו של דבר, הכאב אחרי פרידה, דחייה או אובדן, נובע מהצורך הרגשי שמבקשים למלא. ככל שנלמד לקבל אחריות על התחושה הפנימית הזאת ונשאל את עצמנו מדוע אנחנו כל כך צריכים את הדבר שנעלם מאיתנו, כך נפחית את העוצמה של הגעגוע והכאב.
שלא ירדו על עצמם אלה שמתמודדים עם זה. בהצלחה.
פרידה מכל סוג יכולה להשאיר תחושת געגוע במשך שנים רבות, לפעמים גם אחרי עשרים שנה. אדם יכול להיות בקשר חדש ואוהב, אבל עדיין להמשיך ולחשוב על האקס או האקסית, על גרוש או גרושה, על מי שהכיר בבית הספר, או אפילו על דמות דמיונית שהיתה לו בראש. דבר דומה קורה גם במצבים אחרים, כמו אדם שמתגעגע לילד שנפטר. הרעיון הכללי הוא שגעגוע נובע תמיד מתחושה שמשהו שעשה לנו טוב - או שדמיינו שיעשה לנו טוב - חסר לנו כעת.
איך קשורה תחושת החוסר לרצון להרגיש טוב?
כל אדם רוצה להרגיש טוב. כשמתגעגעים לאקס או לאקסית, יש לרוב מחשבה שהאדם הזה העניק (או היה יכול להעניק) משהו שחסר כעת. זה יכול להיות משהו ממשי, כמו מתנות או תמיכה רגשית, ויכול להיות גם משהו דמיוני, כמו תקווה שיום אחד יהיה טוב יותר. לפעמים בן זוג לשעבר לא עשה בפועל שום דבר טוב, ואף פגע או התעלל, אבל הדמיון שלנו יצר ציפיות שבסופו של דבר אינן מתממשות.
כיצד הדמיון משפיע על תחושת הגעגוע?
הדמיון יכול להיות חזק מאוד. גם אם אדם מעולם לא קיבל בפועל את ה"טוב" שציפה לקבל, עצם הפנטזיה או התקווה לכך יוצרת זיכרון חיובי. כשזה נלקח ממנו (או כשמסתבר שלא יתממש), הוא מתגעגע לא רק למה שקרה אלא למה שיכול היה לקרות. לכן גם אחרי שנים, אדם עלול לחזור ולחשוב על האקס מהתיכון או על חלום שלא התגשם, מפני שהצורך להרגיש טוב לא נעלם.
מה לומדים מהדוגמה של המוכר והלקוח בחנות?
הדוגמה מספרת על מוכר שיש לו חנות ומנסה למכור מוצר מסוים. מגיע לקוח שאומר שהמוצר גרוע ומסרב לרכוש אותו, ואף מאיים לפגוע במוניטין של המוכר. נשאלת השאלה האם המוכר צריך להיפגע. התשובה תלויה בעוצמת הרצון שלו למכור:
- אם הוא זקוק מאוד לכסף וחשוב לו שכל לקוח יקנה, הוא ייפגע אנושות מביקורת שלילית.
- אם הוא מולטי - מיליונר שעוסק במכירה כמעין משחק, הוא כמעט לא ייפגע. הוא לא באמת זקוק למכירה הזאת.
כאשר אדם מרגיש שחסר לו משהו - אהבה, הערכה, ביטחון או תשומת לב - הוא זקוק לזולת כדי למלא את החוסר. אם אחד הצדדים עוזב או מבקר אותו, נוצרת פגיעה קשה, כי הוא מרגיש שאיבד את מה שחשב שייתן לו תחושה טובה. מנגד, אם אין לאדם חוסר גדול כל כך, הביקורת פחות משפיעה עליו. הוא חש בטוח גם בלעדיה.
מדוע דחייה רומנטית מכאיבה כל כך?
בזוגיות, אדם מנסה "למכור" את עצמו לבן או בת הזוג. אם הצד השני מסרב, עולות מחשבות כמו: "אולי אני לא טוב מספיק, " "אולי אני לא שווה, " וכדומה. אבל לא תמיד זה באמת אומר שהצד השני חושב שאנחנו לא שווים. לפעמים זה עניין של התאמה אחרת, או חששות אחרים. בכל זאת, הכאב נוצר כי מלכתחילה היה רצון חזק בזוגיות מתוך תחושת חוסר פנימית. אם אותה תחושת חוסר לא היתה קיימת, הפגיעה היתה מצטמצמת.
מהי האחריות האישית של כל אחד?
יש נטייה להאשים את הצד השני: "הוא או היא אשם בכל הצער, " אך למעשה הכאב נובע מכך שציפינו שמישהו אחר ימלא את הרצון הפנימי שלנו להרגיש טוב ושלם. אם מלכתחילה האדם היה שלם עם עצמו, דחייה או פרידה לא היתה כה כואבת. בחיי היומיום נהוג להאשים אחרים כדי להחזיק מסגרת של זוגיות או סדר חברתי, אבל ברמה הפנימית כדאי לזכור שזו האחריות האישית שלנו להבין מה חסר לנו ולמה אנו מנסים למלא אותו דרך הקשר.
איך זה מתבטא גם באובדן של ילד?
כשאדם מאבד ילד, נוצרת תחושת חוסר עצומה, כי הילד מילא צורך רגשי משמעותי. גם כאן, העיקרון דומה: לפני שהילד נולד, היה לאדם צורך מסוים שהילד מילא. ברגע שהילד איננו, החוסר חוזר ומתעצם. למרות שלצער יש צד אמיתי של געגוע לאדם יקר, עדיין כדאי להבין שהכאב קשור בצורך שלנו שחזר להיות לא ממומש.
כיצד כדאי להתמודד עם התחושה?
כדאי לזכור שהכאב אינו נובע רק ממה שקרה במציאות, אלא גם מהפנטזיה והציפייה שהיו לנו. יש מקום להרגיש את הצער, אך במקביל להבין שברמה העמוקה, הפתרון טמון בבירור פנימי: למה אני כל כך זקוק לאדם הזה כדי להרגיש טוב? איך אני יכול למלא את החוסר גם בלעדיו?
כל ההסתכלות הזו לא נועדה לבטל קשרים אנושיים או להפסיק לחלוטין להיתמך בזולת, אלא להמחיש שאם לא נשנה את התחושה הפנימית של החוסר, גם כשהאדם יחזור או כשנמצא אדם אחר, עדיין נרגיש לא מסופקים לאורך זמן.
בסיכומו של דבר, הכאב אחרי פרידה, דחייה או אובדן, נובע מהצורך הרגשי שמבקשים למלא. ככל שנלמד לקבל אחריות על התחושה הפנימית הזאת ונשאל את עצמנו מדוע אנחנו כל כך צריכים את הדבר שנעלם מאיתנו, כך נפחית את העוצמה של הגעגוע והכאב.
שלא ירדו על עצמם אלה שמתמודדים עם זה. בהצלחה.
050-3331-331