האם באמת צריך להצליח בחיים?

אליעד כהן פותח את ההרצאה בדיון על אחת המחשבות הנפוצות ביותר אצל בני אדם - הצורך להצליח בחיים ולהפוך למשהו מיוחד. הוא מציג את הרעיון כי כל האנשים בעולם, באופן כמעט גורף, חושבים שעליהם להיות "משהו" מסוים או להגיע להישגים מסוימים, כמו להצליח בקריירה, בזוגיות, להיות בעלי משפחה, שיהיו להם ילדים, בריאות, כסף או כל דבר אחר שנחשב כהצלחה בעיני החברה.

למה אנשים חושבים שהם חייבים להצליח?

לפי אליעד, הרצון להצליח הוא הגורם העיקרי שמניע את האדם בחיים ונותן לו מוטיבציה להתקדם. בלי תחושת החוסר הזאת והרצון להשיג משהו, כנראה שהאדם לא היה עושה כלום, כיוון שלא הייתה לו שום סיבה לכך. מצד שני, הוא מדגיש כי אותה תחושת חוסר היא גם המקור העיקרי לסבל ולבעיות של אנשים. כשאדם מאמין שהוא חייב להשיג משהו ספציפי בחיים - אם זה זוגיות, כסף, או הצלחה אחרת - הוא חווה לחץ וסבל שנובעים מכך שהמציאות אינה תואמת את הציפיות שלו.

מי החליט שחייבים להצליח ולהשיג דברים?

אליעד מדגיש שחשוב לעצור ולשאול את השאלה מי קבע שצריך להצליח, ומי קבע מהי בכלל הצלחה. הוא מזמין את השומעים להטיל ספק באמונה הרווחת שהמציאות חייבת להיות שונה ממה שהיא כרגע. הוא מתגרה במחשבה המקובלת שאומרת, למשל, שלהיות עשיר עדיף על להיות עני, שלהיות בריא עדיף על להיות חולה, או שלחיות זמן רב עדיף על לחיות זמן קצר. הוא טוען שאלו אמונות חברתיות שהאדם מאמץ ללא בדיקה אמיתית, ומעולם לא באמת בדק מי החליט שדבר אחד טוב יותר מדבר אחר. אליעד אפילו מזכיר את הרעיון של "אלוהים", וטוען בהומור שאם אלוהים כל כך רוצה שהאדם יעשה משהו מסוים, הוא יכול לעשות את זה בעצמו, וממילא לא צריך להחליט עבורנו מה טוב ומה לא טוב.

האם יכול להיות שהכל כבר מושלם כרגע?

כאן אליעד מציג את הרעיון המרכזי: אולי האדם מושלם בדיוק כמו שהוא כרגע. אולי המצב הנוכחי של כל אדם הוא המצב המושלם ביותר האפשרי. הוא אומר שאנשים רבים יחשבו מיד שהרעיון הזה מגוחך, כי הם מרגישים חוסר וסבל - אין להם כסף, אין זוגיות, אין אהבה - אז איך אפשר להגיד שזה המצב המושלם? אבל הוא מסביר שזה בדיוק המקום לבדוק ולחקור: מי אמר שלהיות במצב אחר באמת יהיה טוב יותר? אולי המציאות כרגע טובה בדיוק כמו שהיא, ואולי אף פעם לא ניתן להגיע למצב טוב יותר, כי הכל כבר מושלם באופן אבסולוטי?

מהי הטעות הנפוצה בהבנת הרעיון הזה?

אליעד מזהיר מפני טעות נפוצה, שהיא לחשוב שהוא מציע לקבל באופן עיוור את הרעיון שהכל מושלם. הוא טוען שאנשים רבים עלולים להקשיב לו ולקחת את הרעיון בצורה לא נכונה, ואז לומר לעצמם שהכל מושלם כפי שהוא, שהם מושלמים כפי שהם, ולא צריך להתאמץ לשנות או להשיג כלום. לדבריו, גישה כזאת יכולה להוביל לאובדן משמעות, לתחושת ריקנות ואף לדיכאון קשה, מכיוון שאותה "שלמות" לכאורה היא בעצם אשליה, שהוא קורא לה "אחדות שקרית".

אז איך צריך לגשת לרעיון הזה בצורה נכונה?

אליעד מדגיש שהוא לא מציע להאמין בעיוורון שהכל מושלם, אלא שהוא מציע לחקור ולבדוק את המציאות. במקום לקום בבוקר ולהגיד "אני מושלם", הוא מציע לקום בבוקר ולשאול את השאלות הבאות באופן כן ואמיתי:

• אולי אני מושלם כמו שאני עכשיו?
• אולי הכל טוב בדיוק כפי שהוא כרגע?
• אולי אני לא חייב להצליח בשום דבר?
• מי אמר שאני חייב להצליח בכלל?
• מי אמר שמצב אחד עדיף על מצב אחר?

הוא לא אומר לקבל את הדברים אלא פשוט להטיל בהם ספק, לחקור, לבדוק ולברר לעומק. לטענתו, גישה זו מאפשרת לחיות בשני העולמות במקביל: גם להמשיך להתקדם ולהשיג דברים, וגם לחוש שהכל כבר מושלם כאן ועכשיו. הוא קורא לכך "שלמות מוחלטת" - מצב שבו אפשר גם לפעול ולהשתפר, וגם להרגיש שבאופן מהותי הכל כבר טוב בדיוק כפי שהוא.

אליעד ממליץ לא להאמין בשום דבר בצורה מוחלטת, אלא להישאר תמיד עם סימן שאלה בראש, וכך לאפשר לעצמך לחיות חיים מלאים, תוך כדי שאתה לא תלוי בתוצאות מסוימות כדי להרגיש שלם ומאושר.