איך להתמודד עם חוסר מוטיבציה ודחיינות?

הבעיה המרכזית של חוסר מוטיבציה נובעת מכך שלעיתים קרובות אנחנו רוצים לעשות משהו אך אין לנו את האנרגיה או הדחף לבצע אותו. אנשים רבים מוצאים את עצמם דוחים משימות לרגע האחרון או מתחילים לעשות משהו אך מפסיקים באמצע. המוטיבציה נמוכה, והם לא מצליחים להתמיד כי חסר להם החשק. בשיחה זו, אליעד מסביר את הבעיה המרכזית שנמצאת מאחורי חוסר המוטיבציה ומספק דרכים להתמודד עם הבעיה בצורה אפקטיבית.

מה הכוונה ב"אין לי מוטיבציה"?

לאדם שאין לו מוטיבציה אין את האנרגיה או הדחף הפנימי לבצע משימות שהוא צריך או רוצה לעשות. מדובר במצב בו הוא דוחה משימות, מתחיל משהו ומפסיק, ובסופו של דבר לא מצליח להתמיד כי חסר לו החשק לבצע את הפעולות הללו.

האם הפתרון הוא "לחזק" את המוטיבציה?

רבים סבורים שהפתרון לחוסר המוטיבציה הוא לחזק את המוטיבציה באמצעים כמו שיחות עם גורואים או צפייה בסרטוני מוטיבציה. אליעד אומר שזו עצה שגויה, ולמעשה אין טעם לחפש דרכים מלאכותיות להגביר את המוטיבציה דרך שיחות מוטיבציה או סרטונים. עצה זו לא פותרת את הבעיה, אלא רק מספקת פתרון זמני שאינו מתמודד עם שורש הבעיה.

מה לעשות כאשר אין לנו מוטיבציה?

הפתרון המהפכני שואל אם באמת צריך להכריח את עצמנו לעשות דברים כאשר אין לנו את המוטיבציה לעשות אותם. אם אין לך מוטיבציה לבצע פעולה מסוימת, אל תעשה אותה. אם אין לך מוטיבציה להתאמן, אל תתאמן. אם אין לך מוטיבציה להפסיק לעשן, אל תפסיק. זהו פתרון אמיתי שמאתגר את הדרך בה אנחנו תופסים את חובת המוטיבציה.

מה שורש הבעיה של חוסר מוטיבציה?

חוסר מוטיבציה נגרם רק כאשר ישנם רצונות מנוגדים. לדוגמה, אדם עשוי לרצות לרדת במשקל ולדבוק בדיאטה, אך באותו זמן הוא גם רוצה לאכול אוכל טעים ולא מוכן לוותר עליו. כאשר יש רצונות סותרים, אדם לא יודע מה באמת הוא רוצה, וזה יוצר קונפליקט פנימי, שמוביל לחוסר מוטיבציה.

מה קורה כאשר אחוז ה"כן" גבוה יותר?

אם אדם נמצא במצב בו הוא רוצה לעשות משהו ב - 51% ולא ב - 49%, הוא עשוי לעשות את הפעולה, אך יסבול ויבצע אותה בחוסר רצון. הוא לא מרגיש באמת שמוטיבציה מניעה אותו לעשות את הפעולה, אלא רק שהוא עשה חישוב והגיע למסקנה שהפעולה תבוצע.

איך זה קשור לדחיינות?

הדחיינות היא למעשה הגיונית למי שחווה אותה. אם אדם לא רוצה לבצע פעולה כלשהי, הוא ימשיך לדחות אותה לאחר, כי המוח מעדיף להימנע מלעשות משהו שהוא לא נהנה ממנו, ויעדיף לדחות את המשימה למועד מאוחר יותר, על מנת להימנע מהסבל שביצוע הפעולה.

מה לעשות כאשר הדחיינות לא פותרת את הבעיה?

אם אדם מתמודד עם חוסר מוטיבציה ותחושת חוסר שביעות רצון מהעובדה שהוא לא מבצע את מה שהוא אמור לעשות, עליו להבין מה הוא באמת רוצה. לשם כך, ניתן לבצע ניתוח שכלי, בו כותבים את כל האפשרויות (למשל לעשות את המשימה או לא לעשות אותה) ומבצעים השוואה בין היתרונות והחסרונות של כל אפשרות, מה שיכול לעזור להבהיר את הרצון האמיתי.

מה לעשות כאשר הרצונות סותרים?

אם, לאחר ניתוח מעמיק, עדיין לא ברור האם אדם מעדיף לעשות את הפעולה או לא, כדאי להמשיך לשאול את השאלות הללו ולבדוק את האפשרויות לעומק. אם אחרי כל הבדיקות, עדיין אין הכרעה ברורה, ניתן לקבל את הבלבול ולזכור שלפעמים אין תשובה חד - משמעית, וזה בסדר להישאר במצב של חוסר הכרעה.

האם סרטוני מוטיבציה טובים או רעים?

אליעד מסביר כי סרטוני מוטיבציה מתחלקים לשני סוגים: סרטונים "טובים" שמספקים הסברים שכליים ומבוססים על היגיון, כגון סרטונים שמסבירים למה עישון מזיק או איך להתמודד עם כישלונות, ו"סרטונים רעים" שעובדים על הרגש בלבד, כמו "תאמין בעצמך" או "אין דבר העומד בפני הרצון". סרטונים כאלה מעודדים אותך להאמין במשהו מבלי לבחון אותו בצורה הגיונית, וזה עלול לפגוע בשכל שלך וליצור רגשות של חרדה או פחד בעתיד.

למה לא להסתמך על "האמין בעצמך"?

הבעיה הגדולה באמונה העיוורת היא שהיא לא מבוססת על היגיון. על פי אליעד, אם אתה מתנהג מתוך אמונה במקום מתוך חשיבה רציונלית, אתה עלול לשבש את התפיסה שלך ולהיתקל בקשיים נפשיים בעתיד. יש לבחור במוטיבציה שמבוססת על חשיבה הגיונית, ולא על רגשות בלבד.

לסיכום, מה לעשות כשאין לך מוטיבציה?

אם אין לך מוטיבציה לבצע פעולה כלשהי, אל תעשה אותה. אם אתה מרגיש רע על כך, השתמש בשכל שלך כדי להבין למה אתה לא רוצה או רוצה את הפעולה. אל תתפתה למוטיבציה רגשית שמתבססת על אמונה בלבד, אלא פעל מתוך הבנה מה באמת נכון לך. קבלת ההבנה הזו עשויה להפסיק את הקונפליקט הפנימי ולחסוך לך הרבה אנרגיה מיותרת.

מה עושים כשאין לנו מוטיבציה?

שאלה: מה הכוונה ב"אין לי מוטיבציה"?

תשובה: המשמעות היא שיש דברים שבן אדם אמור לעשות, או רוצה לעשות, אבל אין לו מספיק חשק, אין לו מספיק אנרגיה או דחף פנימי להוציא אותם לפועל. הוא דוחה אותם לרגע האחרון, מתחיל משהו ומפסיק, ממשיך שוב ומפסיק שוב, ובקיצור - הוא לא מצליח להתמיד כי חסר לו החשק.

האם הפתרון הוא "לחזק" את המוטיבציה?

שאלה: רוב האנשים בעולם חושבים שאם אין לנו מוטיבציה, צריך לחזק אותה בדרכים שונות. האם זה נכון?

תשובה: הרבה מאמינים שצריך ללכת לכל מיני גורואים, אולי לשלם כסף כדי שיעשו שיחות מוטיבציה, או לחפש סרטוני מוטיבציה באינטרנט, כאלה שאומרים "תאמינו בעצמכם" או "תתחזקו". אבל זו עצה לא נכונה.

אז מה כן הפתרון?

שאלה: אם אין לנו מוטיבציה למשהו, האם באמת עדיף לעזוב אותו לגמרי?

תשובה: התשובה המהפכנית (שלא כולם יאהבו לשמוע) היא: אם אין לך מוטיבציה לעשות דבר מסוים, אל תעשה אותו. אם אין לך מוטיבציה להתאמן - אל תתאמן. אם אין לך מוטיבציה לעבוד - אל תעבוד. אם אין לך מוטיבציה להפסיק לעשן - אל תפסיק.

למה בכלל נוצרת בעיית חוסר מוטיבציה?

שאלה: מה שורש הבעיה של חוסר מוטיבציה?

תשובה: חוסר מוטיבציה קורה רק כשיש רצונות מנוגדים. אפשר לקרוא לזה "רצונות סותרים" או "רצונות מנוגדים". מצד אחד בן אדם רוצה דבר מסוים, מצד שני הוא גם לא רוצה אותו. לדוגמה, הוא רוצה דיאטה כי חשוב לו לרדת במשקל, אבל הוא גם מעדיף לאכול כרגע מה שטעים לו.

מה קורה כשאחוז ה'כן' גבוה יותר?

שאלה: אם בן אדם בכל זאת קצת יותר נוטה כן לעשות את הפעולה, למה הוא בכל זאת עושה אותה בלי חשק?

תשובה: אם אדם נמצא במצב של 51% רוצה לעשות משהו ו - 49% לא רוצה, בסוף הוא יעשה את זה, אבל הוא יסבול. הוא יעשה את זה בלי חשק, וירגיש שאין לו מספיק מוטיבציה. אם הוא היה 51% לא רוצה, בסוף הוא יבחר לא לעשות ואז יתלונן שאין לו כוח או אנרגיה.

מה הקשר בין חוסר מוטיבציה לרצון?

שאלה: אם אדם לא עושה משהו, האם זה אומר שהוא לא רוצה אותו?

תשובה: כן. אם הוא לא עושה, סימן שעמוק בפנים הוא חושב שעדיף לו לא לעשות. זה לא עניין של "אין מוטיבציה" סתם. זה עניין שב - 51% מהשכל או הרצון שלו, הוא מעדיף לא לעשות את אותו דבר. המוח שלו עשה חישוב והגיע למסקנה שיותר מתאים לו לא לבצע את הפעולה.

איך נראית דחיינות בהקשר הזה?

שאלה: אנשים לפעמים דוחים משימות לרגע האחרון. איך זה קשור לחוסר מוטיבציה?

תשובה: דחיינות באה מאותן סיבות. הדחיינות היא הגיונית מנקודת המבט של האדם: "למה לי לעשות עכשיו משהו שלא כיף לי? אולי עדיף לדחות לרגע האחרון". הרי המוח שלנו מחפש להרגיש טוב, אז אם אנחנו 51% לא רוצים משהו, נמשיך לדחות אותו.

אז האם פשוט לעזוב ולהפסיק בכלל לנסות?

שאלה: לאדם עדיין כואב שהוא לא עושה את מה שהוא לכאורה רוצה. האם להגיד "אל תעשה" פותר את הבעיה?

תשובה: לא באמת. כי עדיין קיים חלק שרוצה כן לעשות. לכן לומר "אל תעשה כלום" לא מעלים את הרגשת חוסר שביעות הרצון. נשאר קונפליקט פנימי. מה כן אפשר לעשות? אפשר "להרים ידיים" בכל מה שקשור לאינוס עצמי, אבל כדאי לבדוק בשכל מה באמת רוצים.

איך מנתחים בשכל מה אני באמת רוצה?

שאלה: אם אנחנו לא רוצים לאנוס את עצמנו, מה כן כדאי לעשות כדי להחליט?

תשובה: לוקחים נייר ורושמים את האפשרויות: אפשרות א' - לעשות את הדבר, אפשרות ב' - לא לעשות אותו, אפשרות ג' - לעשות אותו חלקית, ועוד ועוד. לכל אפשרות רושמים יתרונות וחסרונות, ואז באמצעות השכל מנסים להבין מה באמת טוב לי.

מה עושים אם נשארים בסוף ב - 50% / 50%?

שאלה: אם אחרי כל הבדיקה והחקירה, עדיין יוצא שהרצונות מנוגדים ממש שווה בשווה, מה עושים?

תשובה: ממשיכים לבדוק. שואלים את עצמנו עד כמה באמת זה 50/50, האם בטוח שאין דרך להכריע, האם בדקנו את כל הפרטים לעומק. אם מגלים שלא באמת חייבים להמשיך להתלבט, מחליטים אם כן או לא, וזה פותר את בעיית חוסר המוטיבציה. ואם זה בכל זאת נשאר לגמרי שווה, אז מקבלים את זה - "אין לי הכרעה ברורה".

למה לפעמים אנשים מחפשים סרטוני מוטיבציה?

שאלה: מה ההבדל בין סרטוני מוטיבציה "טובים" לסרטוני מוטיבציה "רעים"?

תשובה:

• סרטוני מוטיבציה "טובים" הם אלו שעובדים על ההיגיון. לדוגמה, סרטון שמסביר לך בצורה לוגית למה עישון מזיק, או מסביר לך שאם נכשלת אלף פעמים, זה לא אומר שתיכשל גם בפעם האלף ואחת. סרטונים כאלה מוסיפים לך הסברים שכליים ועוזרים לך לבדוק באמת מה נכון.
• סרטוני מוטיבציה "רעים" הם אלו שמנסים לעודד אותך רק ברגש, ללא שכל: "תאמין בעצמך", "אחרי הרבה כישלונות בהכרח תגיע הצלחה", "כוח המשיכה", "אין דבר העומד בפני הרצון" וכדומה. אלו משפטים שלא תמיד מבוססים, ואתה נאלץ להאמין בהם בצורה עיוורת ולוותר על החשיבה ההגיונית. זה עלול "לשבש" את השכל שלך ולגרום נזק בהמשך, כי אתה מתרגל להסתמך על אמונה במקום על ידיעה.

מה הבעיה ב"להאמין בעצמך" אם אולי כן תצליח?

שאלה: נניח באמת שמישהו כן מצליח אחרי שהאמין בעצמו. מה הבעיה?

תשובה: הבעיה היא שאולי במציאות כן אפשר לבצע את מה שניסית, אבל אם אתה "מדלג" על השכל ומסתמך על אמונה עיוורת, אתה פוגע בחשיבה הרציונלית שלך. אחר כך, כשיבוא מצב רגשי אחר שדורש היגיון, יכול להיות שכבר לא תוכל להסתמך על חשיבה ברורה.

מה הקשר לחרדות ופחדים דמיוניים?

שאלה: איך בדיוק גורמים רגשיים במוטיבציה פוגעים בנו לטווח ארוך?

תשובה: כשאתה עוקף את השכל ומבצע פעולות רק כי אמרו לך "תאמין", אתה "דופק" את הקוגניציה שלך. אחר כך, אם תופיע חרדה דמיונית או פחד לא הגיוני, לא תצליח להרגיע את עצמך בשכל. כי הרגשת התרגלות להשתמש באמונה ולא בבדיקה רציונלית.

האם באמת "אין דבר העומד בפני הרצון"?

שאלה: אולי יש משפטים כאלה שחוזרים על עצמם, מדברים על כך שאם רק תרצה מספיק - תצליח בכל דבר?

תשובה: יכול להיות שיש מצבים שזה עובד, אבל אתה לא באמת בטוח שזה בהכרח נכון. "אין דבר העומד בפני הרצון" זו אמירה שעשויה להיות נכונה או לא נכונה בנסיבות שונות, ושימוש עיוור בה בלי לוודא באמת את המצב במציאות - עלול להטעות ולפגוע.

איך קשור לכאן הספר "להיות אלוהים"?

שאלה: הוזכר שיש ספר בשם "להיות אלוהים" שמסביר שאם תרצה - הכל יקרה. האמנם?

תשובה: הרעיון בספר אכן אומר שאם תרצה משהו באמת במאה אחוז, זה כבר "שובר" את חוקי המציאות. אבל כאן השאלה היא האם אתה בטוח בזה? אם אתה לא בטוח, אך בכל זאת משכנע את עצמך בשקר שאתה בטוח, אתה מפתח בתוכך אמונה עיוורת שמזיקה לך.

למה בכלל להיזהר מ"מוטיבציה רגשית"?

שאלה: אם לפעמים זה עוזר באופן נקודתי להשיג תוצאה, למה בכל זאת להיזהר?

תשובה: כי אומנם אולי תשיג מטרה אחת, אבל המחיר הוא פגיעה במערכת ההיגיון שלך. לאורך זמן אתה עלול להיתקל במצבים שבהם אתה זקוק לחשיבה צלולה, ואז תגלה שהתרגלת לדלג על השכל. זה עלול ליצור חרדות דמיוניות, פחדים דמיוניים, כעסים ורגשות רעים שאתה לא מצליח להתמודד איתם באמצעים שכליים.

האם עלינו להתאמץ בכלל?

שאלה: זה נשמע כאילו אסור להתאמץ בכלל, כי אתה עלול 'לשבור' את עצמך. באמת?

תשובה: צריך לדעת מתי להתאמץ. אם באמת יש היגיון וסבירות שאתה יכול להרים משקל מסוים (למשל 100 קילו), אז אתה בודק זאת בשכל, מנסה עם זהירות, מחפש שיטות, מתאמן בהדרגה. אבל אם סתם אומרים לך "תאמין שזה יצליח" בלי בדיקה, אתה עלול לעשות לעצמך נזק, כמו מישהו שמושך את היד לאחור בכוח ושובר את הזרוע.

מי אמר שאנחנו חייבים משהו למישהו?

שאלה: אולי אנחנו בכל זאת "חייבים" להיות כמו מישהו מצליח?

תשובה: תראה, בתי הקברות מלאים באנשים שהיתה להם המון מוטיבציה ומלאים גם באנשים שלא היתה להם בכלל מוטיבציה. כולם בסוף באותו מקום מתחת לאדמה. זה אומר שלא באמת חייבים כלום לאף אחד.

מה עם הדוגמאות של אנשים "מצליחים" כמו ביל גייטס?

שאלה: אם נתייעץ עם ביל גייטס על איך להיות עשירים, האם זה באמת מודל נכון?

תשובה: יכול להיות שביל גייטס הצליח בעיקר בזכות מזל. ואז מה התועלת בלקבל ממנו עצות? הוא הצליח לא כי בהכרח עשה משהו יוצא דופן אלא כי סטטיסטית יצא לו טוב. וגם אם הוא כן השקיע והשתמש בשכלו, אולי הוא שילם מחירים שלא כל אחד רוצה לשלם. אולי יש הומלס שאומר "אני בכלל לא רוצה את החיים האלה", אז לכאורה גם הוא "מצליח" בדרכו. מי אמר שהרצון של ביל גייטס הוא הרצון הנכון לכולם?

למה חוסר המוטיבציה מבטא בלבול פנימי?

שאלה: האם חוסר המוטיבציה מלמד בעצם על כך שהאדם לא סגור על מה הוא באמת רוצה?

תשובה: בדיוק. חוסר מוטיבציה אומר "אני לא בטוח מה טוב לי" או "אני לא יודע אם הדבר באמת מתאים לי". אם היית בטוח ב - 100% - לא היתה שום בעיית מוטיבציה.

האם כדאי להפסיק לנסות לשנות את עצמנו בכוח?

שאלה: אז לשחרר לגמרי את כל המאבק הזה?

תשובה: כן. אין שום טעם לכפות על עצמך עשייה שלא באמת מתאימה לך. אם אתה כופה על עצמך משהו נגד רצונך, אתה מייצר קונפליקט. עדיף להבין לעומק האם אתה רוצה או לא רוצה, ואז פשוט לפעול בהתאם.

מה עושים בפועל כדי לפתור את הבעיה מהשורש?

שאלה: אם אנחנו לא רוצים לחיות בתסכול מתמיד של 51% לעומת 49%, מה בדיוק כדאי לעשות?

תשובה:

• קודם כל, לזהות שיש רצונות מנוגדים.
• לרשום את כל האפשרויות שיש לנו (לעשות / לא לעשות / לעשות חלקית).
• לבדוק בשכל את היתרונות והחסרונות של כל אפשרות.
• להחליט מה אנחנו רוצים יותר. אם יוצא שאתה עדיין ב - 50% / 50%, ממשיכים לחקור עד שמגיעים למסקנה ברורה יותר.
• אם בכל זאת נשארים עם אותו בלבול, אז מקבלים את קיומו של הבלבול ולא כועסים על עצמנו שאנחנו לא בטוחים. לפעמים עצם הקבלה מפיגה את המתח.

מה השורה התחתונה?

שאלה: אז מה המסר הסופי למי שאומר "אין לי מוטיבציה"?

תשובה: המסר הוא שלא חייבים שום דבר. אם אין לך מוטיבציה למשהו, אל תעשה אותו. אם בכל זאת כואב לך שאתה לא עושה אותו, תשתמש בשכל ותבדוק למה אתה רוצה, למה אתה לא רוצה, ומה באמת חשוב לך. תפסיק לכפות על עצמך עשייה רק כי אחרים אומרים "כך נכון". כי ממילא בסוף כולנו באותו כיוון, ובתי הקברות מלאים באנשים עם ובלי מוטיבציה.

איך מסכמים את הכל?

שאלה: אפשר לתת דוגמה קצרה שתמחיש את הרעיון?

תשובה: אם מישהו לא מצליח להפסיק לעשן, הוא יכול לשבת ולשאול בשכל: "למה אני רוצה להפסיק? למה אני לא רוצה להפסיק? אילו יתרונות וחסרונות יש? האם אני בטוח שאני רוצה בכלל?" במקום לצרוך סרטוני "תאמין בעצמך" או ללכת לגורו שיצעק: "אתה יכול! אתה יכול!" אבל בלי להתבסס על בדיקה שכלית.

מילות סיום

אם נבין שחוסר מוטיבציה הוא איתות לכך שיש בתוכנו חלק שלא באמת רוצה את הדבר, נקדיש זמן לבדיקה שכלית ולהבין מה אנחנו רוצים באמת. רק דרך הבנה אמיתית אפשר לצאת מהקונפליקט. אחרת, נכפה על עצמנו דברים ולא באמת נפתור את בעיית הרצון המנוגד.