🖨מוטיבציה, חוסר חשק להתאמץ, חוסר מוטיבציה, חוסר התמדה, עייפות נפשית, כבדות נפשית, משחק החיים, תשישות נפשיתובו יתבאר, העניין של חוסר המוטיבציה של האדם בחייו, להשיג מטרות כאלו ואחרות. כי לפעמים האדם מציב לעצמו מטרות, או שהאדם יודע ומבין שהוא צריך להשיג מטרות כלשהן. אבל האדם חווה עייפות נפשית / תשישות נפשית / כבדות נפשית וכיו"ב, ואין לו חשק ומוטיבציה להתאמץ כדי להשיג את המטרות שלו.
והשאלה היא, ממה נובעת תחושת העייפות הנפשית של האדם? ולמה יש לאדם חוסר חשק לעשות דברים? וגם כאשר האדם כבר עושה משהו, אז הוא חווה קושי, להתמיד ולהמשיך לעשות את מה שהוא צריך לעשות. והשאלה היא, ממה נובעת חוסר ההתמדה של האדם?
והעניין בפשיטות הוא, כי האדם רוצה להרגיש טוב. והאדם, בתת המודע העמוק ביותר שלו, בכלל לא חושב שיש הבדל בין טוב לבין רע. כי בעומק התת מודע, העמוק ביותר של האדם, שם, האדם בכלל לא אכפת לו משום דבר. ושם, האדם בכלל לא יודע שום דבר מוגדר. ושם, האדם בכלל לא מבדיל בין טוב לבין רע. אלא, שברמות חיצוניות יותר של המודעות של האדם, שם, האדם כן יודע להבדיל בין טוב לבין רע. ושם, יש לאדם רצונות שונים ומטרות שונות. ושם, האדם כן רוצה להרגיש רק טוב וכמה שיותר טוב.
וכאשר יש לאדם רצון להרגיש טוב, פירוש המצב הוא, שהוא חושב שהמציאות כרגע, היא לא מספיק מושלמת כפי מה שהיא. כי אם האדם היה חושב שהמציאות כרגע מושלמת כפי מה שהיא, בשלמות שאין שלמות אחריה, דהיינו, שהיא לא יכולה להיות יותר טובה ממה שהיא, אז ממילא האדם לא היה רוצה באותו הרגע, להרגיש יותר טוב. כי הוא חושב שהמציאות היא הכי טובה שאפשר, ואז אין אפשרות לרצות להרגיש יותר טוב. אבל האדם לא חושב שהמציאות מושלמת כפי מה שהיא, ואז הוא רוצה שהיא תהיה טובה יותר.
ולרצות שהמציאות תהיה טובה יותר, פירושו, שהאדם רוצה לשנות את המציאות, ולגרום לה להיות בצורה אחרת, שונה ממה שהיא ברגע של ההווה. כי לרצות שהמציאות תהיה טובה יותר, פירושו, לרצות לשנות את המציאות.
ולרצות לשנות את המציאות, פירושו, לרצות לגרום למציאות להיות שונה. ולגרום למציאות להיות שונה, פירושו שהאדם צריך להתאמץ כדי לשנות את המציאות. כי האדם רוצה לשנות את המציאות, שתהיה כך או אחרת.
ולשנות את המציאות, פירושו, להרגיש רע. כי ברגע שהאדם מנסה לשנות את המציאות, בפרט כאשר האדם מתאמץ מאוד כדי לשנות את המציאות, הרי שזה בעצם אומר, שהאדם מזדהה עם המחשבה שלו, שאומרת לו, שהמציאות היא לא מספיק טובה, כפי מה שהיא עכשיו.
כי המאמץ נובע מהמחשבה שאומרת שהמציאות היא לא מספיק טובה כרגע. וככל שהאדם מתאמץ יותר לשנות את המציאות, כך הוא יותר מזדהה רגשית, עם המחשבה שלו, שהמציאות היא לא מושלמת כפי מה שהיא כרגע.
ולכן האדם חווה חוסר חשק וחוסר מוטיבציה וחוסר התמדה, להתאמץ כדי להשיג את המטרות שלו. ולמה? כי האדם רוצה להשיג את המטרות שלו, כדי להרגיש, טוב יותר ממה שהוא מרגיש עכשיו. ומאחר שכך, הרצון של האדם להרגיש טוב, מונע ממנו להתאמץ, כדי להרגיש יותר טוב. כי המאמץ של האדם להרגיש יותר טוב, הוא בעצם גורם לאדם להרגיש יותר רע.
ונכון שהאדם מוכן לפעמים להרגיש קצת רע בהווה, כדי להרגיש הרבה יותר טוב והרבה פחות רע בעתיד. אבל אעפ"כ, לא תמיד האדם חושב, שהרע שיהיה לו בעתיד, הוא יהיה הרבה יותר רע, מהרע שיהיה לו מהמאמץ שלו לשנות את המציאות. ולא תמיד האדם חושב, שהמאמץ שלו לשנות את המציאות, והרע שהוא ירגיש בדרך אל המטרה, לא תמיד האדם חושב, שזה שווה את המאמץ.
בפרט שהאדם כבר יודע מראש, שכנראה בכל מקרה, גם כאשר הוא ישיג את מה שהוא רוצה, גם אז הוא לא יהיה מרוצה. כי תמיד, כאשר האדם משיג את מה שהוא רוצה, הוא תמיד מתרגל לזה אחרי זמן כלשהו, והוא שוב פעם לא מרוצה. ולכן האדם מבין, שלא תצמח לו הרבה תועלת מכך שהוא ינסה לשנות את המציאות, ולכן הוא חווה עייפות מהמאבק שלו במציאות.
כי האדם נמצא כל הזמן במאבק במציאות. כי הוא כל הזמן מנסה לשנות המציאות. ואחרי תקופה כלשהי, האדם מתחיל להראות סימני שבירה, של עייפות נפשית / דיכאון עמוק / תשישות נפשית / חוסר חשק / מועקה / דיכאונות / כבדות נפשית ועוד. והתחושות האלו באות לאדם, כשהוא מבין, שהוא תמיד ימשיך את המאבק שלו במציאות. ואז הוא מרגיש שהמציאות חזקה ממנו, ואז הוא מרגיש מושפל, ונכנס לדיכאון וכולי.
והאדם רוצה להרגיש כמה שיותר טוב תמיד. והאדם מנסה לשנות את המציאות, כדי להרגיש כמה שיותר טוב בהווה. כי האדם, אף פעם לא עושה שום דבר, בשביל העתיד, אלא רק בשביל ההווה. והאדם מתאמץ בהווה, כדי להתגבר על המחשבות המטרידות שיש לו בהווה, ממה שהוא חושב שאולי יקרה לו בעתיד. והאדם תמיד מתעסק בלטפל בבעיות שיש לו רק ברגע הזה.
והאדם עושה ברגע הזה, את מה שהוא חושב שיעשה לו הכי טוב ברגע הזה. ואם האדם חושב, שהמאמץ שהוא יתאמץ ברגע הזה, יעשה לו הרבה רע. ואם האדם חושב, שהרע שהוא ירגיש מהמאמץ, הוא יהיה גדול יותר, מהרע שהוא מרגיש, מהפחד שלו ממה שיקרה לו בעתיד, אז האדם חווה חוסר חשק להתאמץ.
כי האדם מעדיף לסבול מהפחד שלו ממה שיקרה לו בעתיד, יותר מאשר מהמאמץ שלו לשנות את העתיד. ובפרט כאשר האדם יודע מראש, שגם אם הוא יצליח לשנות את המציאות, גם אז הוא לא יהיה מרוצה בשלמות, בפרט אז, שיש לאדם עוד יותר חוסר חשק לשנות את המציאות.
ומי שרוצה לצאת מהעצבות ומתחושת הדיכאון שלו, ולהיות בתחושה של מוטיבציה לעשות דברים, עליו להבין היטב את הסיבה שבגללה הוא חווה חוסר חשק לעשות דברים. דהיינו, להבין, שהוא חווה שהמאמץ שלו לעשות את הדבר, גדול מהתועלת שתצמח לו מאותו הדבר.
וככל שהאדם מתאמץ יותר לשנות איזה דבר, כך בעצם הוא מזדהה יותר עם המחשבה שלו, שהמציאות היא לא מספיק טובה כפי מה שהיא. וזה גורם לו להרגיש יותר רע. כי עצם המחשבה שצריך לשנות את המציאות, היא עצמה גורמת לאדם להרגיש רע. והאדם רוצה להרגיש טוב...
איך להתמיד לאורך זמן? מוטיבציה משתנה, מוטיבציה לא יציבה, שינויים במצבי הרוח, מצבי רוח משתנים, מאניה דיפרסיה, ירידה במוטיבציה, מוטיבציה קבועה, מוטיבציה יציבה, מוטיבציה לאורך זמן, מוטיבציה להתמדה, איך לשמור על מוטיבציה?איך להתמיד לאורך זמן? מוטיבציה משתנה, מוטיבציה לא יציבה, שינויים במצבי הרוח, מצבי רוח משתנים, מאניה דיפרסיה, ירידה במוטיבציה, מוטיבציה קבועה, מוטיבציה יציבה, מוטיבציה לאורך זמן, מוטיבציה להתמדה, איך לשמור על מוטיבציה?איך להתמיד לאורך זמן? מוטיבציה משתנה, מוטיבציה לא יציבה, שינויים במצבי הרוח, מצבי רוח משתנים, מאניה דיפרסיה, ירידה במוטיבציה, מוטיבציה קבועה, מוטיבציה יציבה, מוטיבציה לאורך זמן, מוטיבציה להתמדה, איך לשמור על מוטיבציה? מה גורם לחוסר התמדה לאורך זמן? אחת השאלות המרכזיות שרבים מתמודדים איתה היא: למה לפעמים יש לאדם מוטיבציה גבוהה במיוחד לבצע משהו מסוים, ולפעמים הוא מוצא את עצמו חסר מוטיבציה לחלוטין, ללא רצון לקום בבוקר או להשקיע מאמץ כלשהו? אליעד כהן מסביר, שהבעיה העיקרית טמונה בעובדה שהמוטיבציה עצמה מבוססת על הנחות שהן לא יציבות ולא אמיתיות. כשאדם מרגיש מוטיבציה חזקה לעשות משהו, הוא חייב לבדוק לעומק מה הסיבה האמיתית שגורמת לו לרצות לעשות זאת. לדוגמה, אדם מחליט שהוא רוצה להתאמן או לרוץ, וכשהוא מחליט זאת, יש לו מוטיבציה גבוהה מאוד. הוא בטוח שהוא ישיג תוצאות במהירות - ירד במשקל, ייראה טוב יותר, ירגיש טוב יותר עם עצמו. אבל, אחרי זמן קצר, כשהוא מגלה שהתוצאות לא מגיעות במהירות שציפה, המוטיבציה שלו נחלשת ואף נעלמת לגמרי. מדוע זה קורה? מכיוון שהמוטיבציה הראשונית הייתה מבוססת על הנחה לא אמיתית - שהוא ישיג את התוצאות במהירות, וכשהתברר לו שההנחה הזו אינה נכונה, המוטיבציה נעלמה. איך להבטיח שהמוטיבציה תישאר יציבה לאורך זמן? אליעד מסביר שכדי לשמור על מוטיבציה יציבה לאורך זמן, המוטיבציה צריכה להישען על דבר שלא יכול להשתנות, כלומר, על אמת מוחלטת ויציבה. הוא נותן דוגמה של אדם שאומר לעצמו: אני עכשיו אתאמץ לחקור ולהבין את עצמי תוך שלושה ימים. ברגע שהוא מגלה שלא יצליח לעשות זאת בזמן שתכנן, המוטיבציה שלו נעלמת. הסיבה לכך היא שהוא בנה את המוטיבציה על שקר - על ההנחה שהוא יכול לפתור בעיה מורכבת במהירות ובקלות, כשבפועל התברר שזה בלתי אפשרי. לכן, אם האדם רוצה לשמור על מוטיבציה יציבה, עליו לשאול את עצמו: למה אני מתאמץ? האם מה שמניע אותי הוא אמיתי ויציב, או שיש כאן הנחה לא מציאותית?. ככל שהסיבה למוטיבציה אמיתית יותר - היא גם תהיה יציבה וקבועה יותר לאורך זמן. הקשר בין שקרים שאנחנו מספרים לעצמנו ובין נפילות במוטיבציה ההרצאה מדגישה את הקשר בין השקרים שאנשים מספרים לעצמם לבין ירידה במוטיבציה. אדם שמתרגש יותר מדי ממשהו מסוים, למשל איש מכירות שרוצה למכור מוצר בכל מחיר, נוטה לשקר לעצמו: בטוח אני אצליח למכור, בטוח יקנו ממני. בהתחלה זה גורם לו למוטיבציה גבוהה מאוד, אבל אחרי שהוא נתקל בקשיים הראשונים והלקוח הראשון אומר לא, הוא חווה נפילה קשה במוטיבציה. הנפילה מגיעה כי המוטיבציה שלו מראש לא הייתה מבוססת על אמת אלא על התלהבות מוגזמת ושקרית. הפתרון, לפי אליעד, הוא לא לבסס את המוטיבציה על תוצאות ודאיות (אני בטוח אצליח), אלא דווקא על אמת לא מוגזמת: אני לא יודע אם אצליח למכור ללקוח ... שהוא יגיד לא, אבל יש גם סיכוי שהוא יגיד כן. כשאדם מודע באמת לאפשרות של הצלחה וכישלון במידה שווה, המוטיבציה שלו אולי לא תהיה בשיא ההתלהבות כל הזמן, אבל היא תהיה יציבה יותר לאורך זמן. הסיבה לכך פשוטה: אין כאן שקר, אין ציפייה מופרזת ואין נפילות חזקות כשהתוצאות אינן מגיעות. כיצד משפיעות ציפיות לא מציאותיות על מצב הרוח והמוטיבציה? מצבי רוח משתנים, כגון דיכאון ותחושות שליליות, יכולים להיגרם גם כן על ידי שקרים וציפיות לא מציאותיות. למשל, אדם ... הכל הולך להיות נהדר מעכשיו, ומפתח ציפיות לא ריאליות. כשהמציאות לא מתיישבת עם הציפיות הללו, נוצרת אכזבה והאדם מאבד מוטיבציה ואף חווה דיכאון. ככל שהאדם שיקר לעצמו יותר - כך האכזבה תהיה עמוקה יותר, וכך המוטיבציה שלו תפגע משמעותית. איך אפשר לשמור על מוטיבציה בלי להסתמך על שקרים? כדי לשמור על מוטיבציה לאורך זמן בלי לשקר לעצמנו, אליעד מציע את הגישה של מודעות לאמת - להכיר בכך שאנחנו לא באמת יודעים ... בטוח שאהיה בריא, אבל אני יודע שאם אעשה ספורט, יש סיכוי טוב יותר שאהיה בריא. כשאדם מחובר לאמת הזאת, המוטיבציה לא מגיעה מהתלהבות מופרזת ולא מתנפצת בגלל ציפיות שקריות. עוד דוגמה שנתן אליעד היא של אדם שרוצה משהו במאה ... במאה אחוז בתוצאה (הוא חושב שזה רק 30% אפשרי), מתחיל בלגן שלם בתוכו, והוא מתחיל לשקר לעצמו כדי לייצר מוטיבציה, וזה מוביל לירידה במוטיבציה כשהמציאות לא מתאימה לציפיות. לכן, הפתרון המעשי הוא תמיד לשמור על כנות ומודעות למציאות, לא להגזים בציפיות ולא ליפול להבטחות עצמיות שקריות. ככל שהמודעות לאמת תהיה גבוהה יותר, כך המוטיבציה תהיה יציבה ועמוקה יותר לאורך זמן, ללא תנודות קיצוניות. איך לשמור על מוטיבציה לאורך זמן? מוטיבציה יציבה וקבועה מה גורם לחוסר התמדה? שקרים ומוטיבציה - איך זה קשור? האם אפשר לשמור על מוטיבציה ללא שקרים? ...
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?
נושאים נוספים לעיונך...