מצויינות עצמית, להיות הטוב ביותר, לעשות את הטוב ביותר, שאיפה לטוב ביותר, הצלחה בסביבה תחרותית, לקבל את ההחלטות הטובות ביותר, מה רע בלעשות טוב? לא להסתפק בטוב אלא בטוב ביותר, שאיפה לשלמות עצמית, התייעלות, ההחלטה הכי טובה
למה לעשות רק דברים טובים זה לא מספיק להצלחה?
בעולם התחרותי של היום, לעשות דברים טובים כבר מזמן לא מספיק כדי להצליח. אליעד כהן מסביר שהסיבה לכך היא שגם אם אדם עושה אך ורק פעולות מועילות וטובות, הוא עדיין יכול למצוא את עצמו לא מצליח. איך זה הגיוני? התשובה פשוטה: בעולם תחרותי, ההצלחה נמדדת לא רק במה שאתה עושה, אלא במה שאתה עושה ביחס לאחרים. ייתכן מאוד שאתה תעשה הכל נכון, לא תטעה בכלל, ועדיין לא תגיע להצלחה, משום שהמתחרה שלך עושה את הפעולות שלו טוב יותר ממך.
האם פעולות חיוביות הן ערובה להצלחה?
הרבה אנשים מניחים שאם הם ימנעו מטעויות ויעשו רק פעולות חיוביות, הם יצליחו בעסק או בחיים. אליעד מדגים כיצד אדם יכול לנהל עסק מבלי לבצע שום טעות ברורה, ועדיין להיכשל. לדוגמה, אדם מנהל את היום שלו בצורה מושלמת לכאורה: הוא בוחר לבצע אך ורק פעולות שיעזרו לעסק שלו, הוא לא מבזבז זמן, הוא לא עושה שום פעולה שיכולה לגרום לנזק, ובכל זאת בסוף החודש העסק שלו עדיין לא משגשג.
הסיבה לכך, לפי אליעד, היא שלמרות שהאדם מבצע רק פעולות חיוביות, הן אינן הפעולות החיוביות ביותר שהוא היה יכול לבצע. במילים אחרות, בזמן שהוא היה עסוק בלבחור בין פעולה טובה לבין פעולה שלילית, הוא לא שאל את עצמו את השאלה הנכונה באמת: האם הפעולה שבחרתי היא הפעולה הטובה ביותר האפשרית?
איך לבחור את הפעולה הטובה ביותר מבין אפשרויות רבות?
אליעד מדגיש שכאשר עומדות בפני אדם כמה אפשרויות, למשל עשר דרכים שונות לנצל את הזמן שלו, בדרך כלל הוא ישאל את עצמו שאלה פשוטה: "האם הפעולה הזאת מועילה לי?" אם התשובה היא כן, הוא יבצע אותה, אם התשובה היא לא, הוא יוותר עליה.
אך כאן בדיוק נמצאת הטעות: אליעד מסביר שזו גישה מוטעית. השאלה הנכונה שאדם צריך לשאול את עצמו היא לא "האם זה טוב או רע עבורי?", אלא "האם זו האפשרות הטובה ביותר מבין כל האפשרויות שעומדות בפניי?"
לדוגמה, אם יש לך שתי אפשרויות: הראשונה תביא לך רווח של 100 שקל, והשנייה תביא לך רווח של 500 שקל. אם תבחר באפשרות הראשונה, אמנם קיבלת תועלת, אך למעשה הפסדת 400 שקל. לכן, פעולה שכביכול מועילה היא למעשה פעולה מזיקה, אם היא נעשית על חשבון פעולה אחרת שהייתה יכולה להביא לך תועלת רבה יותר.
למה לפעול בצורה טובה בלבד עשוי לפגוע בך?
כאשר אדם מסתפק בפעולות טובות בלבד, הוא למעשה פוגע בעצמו, משום שהוא מתפשר על פעולות בינוניות או פחות יעילות. אליעד מחדד את הנקודה הזו באמצעות דוגמה נוספת: נניח שאתה בעל עסק ויש לך כמה אפשרויות להשקיע את כספך או זמנך. אם בחרת בפעולה שמביאה לך תשואה חיובית, אך נמוכה יותר מפעולה אחרת שהייתה יכולה להביא לך תשואה גבוהה פי כמה, בעצם לא רק שבחרת פעולה פחות טובה, אלא שגרמת לעצמך נזק בכך שוויתרת על הזדמנות טובה יותר.
זו נקודה חשובה שממחישה מדוע לפעמים לעשות משהו חיובי, מבלי לבדוק אם ישנה אפשרות חיובית אף יותר, הופך להיות למעשה טעות אסטרטגית בעולם של תחרות.
מהי הדרך הנכונה לחשוב על הצלחה ומצוינות?
אליעד מסכם ואומר שדרך החשיבה הנכונה היא תמיד לשאול את עצמך: "מהי הפעולה שתביא לי את התועלת הגבוהה ביותר?" לא רק להסתפק בטוב, לא להסתפק בלבצע דברים שמועילים, אלא תמיד לשאוף לביצוע הפעולה האופטימלית והטובה ביותר האפשרית.
השאיפה למצוינות עצמית חייבת להתבסס על ההבנה שהבחירה שלך תמיד צריכה להיות מוכוונת לפעולות שמביאות לך את התועלת המקסימלית, לא רק תועלת חלקית או בינונית. רק אז אפשר להצליח בעולם שבו המתחרים כל הזמן משתפרים, וכל בחירה פחות ממצוינת יכולה להשאיר אותך מאחור.
איך תוכלו ליישם את הרעיון של אליעד בחיים שלכם?
כדי ליישם את הגישה הזאת בפועל, עליכם תמיד להשוות את האפשרויות שלכם זו מול זו, ולהיות בטוחים שאתם מבינים לעומק מהן ההשלכות של כל בחירה שאתם עושים. במקום לשאול "האם הפעולה הזאת טובה?", שאלו את עצמכם: "האם הפעולה הזאת היא הטובה ביותר שיכולתי לבחור?" חשיבה כזו תחייב אתכם להשתפר כל הזמן, לחפש פתרונות יותר טובים ולהגיע לתוצאות יוצאות דופן.
בשורה התחתונה, אליעד מציע גישה שמבוססת על שאיפה תמידית לשלמות עצמית, להתייעלות מקסימלית, ולמצוינות מוחלטת בכל החלטה ובכל פעולה שאתם עושים. הוא ממליץ לא רק לחשוב על טוב מול רע, אלא על טוב מול הטוב ביותר.
בעולם התחרותי של היום, לעשות דברים טובים כבר מזמן לא מספיק כדי להצליח. אליעד כהן מסביר שהסיבה לכך היא שגם אם אדם עושה אך ורק פעולות מועילות וטובות, הוא עדיין יכול למצוא את עצמו לא מצליח. איך זה הגיוני? התשובה פשוטה: בעולם תחרותי, ההצלחה נמדדת לא רק במה שאתה עושה, אלא במה שאתה עושה ביחס לאחרים. ייתכן מאוד שאתה תעשה הכל נכון, לא תטעה בכלל, ועדיין לא תגיע להצלחה, משום שהמתחרה שלך עושה את הפעולות שלו טוב יותר ממך.
האם פעולות חיוביות הן ערובה להצלחה?
הרבה אנשים מניחים שאם הם ימנעו מטעויות ויעשו רק פעולות חיוביות, הם יצליחו בעסק או בחיים. אליעד מדגים כיצד אדם יכול לנהל עסק מבלי לבצע שום טעות ברורה, ועדיין להיכשל. לדוגמה, אדם מנהל את היום שלו בצורה מושלמת לכאורה: הוא בוחר לבצע אך ורק פעולות שיעזרו לעסק שלו, הוא לא מבזבז זמן, הוא לא עושה שום פעולה שיכולה לגרום לנזק, ובכל זאת בסוף החודש העסק שלו עדיין לא משגשג.
הסיבה לכך, לפי אליעד, היא שלמרות שהאדם מבצע רק פעולות חיוביות, הן אינן הפעולות החיוביות ביותר שהוא היה יכול לבצע. במילים אחרות, בזמן שהוא היה עסוק בלבחור בין פעולה טובה לבין פעולה שלילית, הוא לא שאל את עצמו את השאלה הנכונה באמת: האם הפעולה שבחרתי היא הפעולה הטובה ביותר האפשרית?
איך לבחור את הפעולה הטובה ביותר מבין אפשרויות רבות?
אליעד מדגיש שכאשר עומדות בפני אדם כמה אפשרויות, למשל עשר דרכים שונות לנצל את הזמן שלו, בדרך כלל הוא ישאל את עצמו שאלה פשוטה: "האם הפעולה הזאת מועילה לי?" אם התשובה היא כן, הוא יבצע אותה, אם התשובה היא לא, הוא יוותר עליה.
אך כאן בדיוק נמצאת הטעות: אליעד מסביר שזו גישה מוטעית. השאלה הנכונה שאדם צריך לשאול את עצמו היא לא "האם זה טוב או רע עבורי?", אלא "האם זו האפשרות הטובה ביותר מבין כל האפשרויות שעומדות בפניי?"
לדוגמה, אם יש לך שתי אפשרויות: הראשונה תביא לך רווח של 100 שקל, והשנייה תביא לך רווח של 500 שקל. אם תבחר באפשרות הראשונה, אמנם קיבלת תועלת, אך למעשה הפסדת 400 שקל. לכן, פעולה שכביכול מועילה היא למעשה פעולה מזיקה, אם היא נעשית על חשבון פעולה אחרת שהייתה יכולה להביא לך תועלת רבה יותר.
למה לפעול בצורה טובה בלבד עשוי לפגוע בך?
כאשר אדם מסתפק בפעולות טובות בלבד, הוא למעשה פוגע בעצמו, משום שהוא מתפשר על פעולות בינוניות או פחות יעילות. אליעד מחדד את הנקודה הזו באמצעות דוגמה נוספת: נניח שאתה בעל עסק ויש לך כמה אפשרויות להשקיע את כספך או זמנך. אם בחרת בפעולה שמביאה לך תשואה חיובית, אך נמוכה יותר מפעולה אחרת שהייתה יכולה להביא לך תשואה גבוהה פי כמה, בעצם לא רק שבחרת פעולה פחות טובה, אלא שגרמת לעצמך נזק בכך שוויתרת על הזדמנות טובה יותר.
זו נקודה חשובה שממחישה מדוע לפעמים לעשות משהו חיובי, מבלי לבדוק אם ישנה אפשרות חיובית אף יותר, הופך להיות למעשה טעות אסטרטגית בעולם של תחרות.
מהי הדרך הנכונה לחשוב על הצלחה ומצוינות?
אליעד מסכם ואומר שדרך החשיבה הנכונה היא תמיד לשאול את עצמך: "מהי הפעולה שתביא לי את התועלת הגבוהה ביותר?" לא רק להסתפק בטוב, לא להסתפק בלבצע דברים שמועילים, אלא תמיד לשאוף לביצוע הפעולה האופטימלית והטובה ביותר האפשרית.
השאיפה למצוינות עצמית חייבת להתבסס על ההבנה שהבחירה שלך תמיד צריכה להיות מוכוונת לפעולות שמביאות לך את התועלת המקסימלית, לא רק תועלת חלקית או בינונית. רק אז אפשר להצליח בעולם שבו המתחרים כל הזמן משתפרים, וכל בחירה פחות ממצוינת יכולה להשאיר אותך מאחור.
איך תוכלו ליישם את הרעיון של אליעד בחיים שלכם?
כדי ליישם את הגישה הזאת בפועל, עליכם תמיד להשוות את האפשרויות שלכם זו מול זו, ולהיות בטוחים שאתם מבינים לעומק מהן ההשלכות של כל בחירה שאתם עושים. במקום לשאול "האם הפעולה הזאת טובה?", שאלו את עצמכם: "האם הפעולה הזאת היא הטובה ביותר שיכולתי לבחור?" חשיבה כזו תחייב אתכם להשתפר כל הזמן, לחפש פתרונות יותר טובים ולהגיע לתוצאות יוצאות דופן.
בשורה התחתונה, אליעד מציע גישה שמבוססת על שאיפה תמידית לשלמות עצמית, להתייעלות מקסימלית, ולמצוינות מוחלטת בכל החלטה ובכל פעולה שאתם עושים. הוא ממליץ לא רק לחשוב על טוב מול רע, אלא על טוב מול הטוב ביותר.
- איך לבחור את ההחלטה הכי טובה?
- מצוינות אישית בעסק
- מה ההבדל בין טוב לטוב ביותר?
- איך להצליח בעולם תחרותי?
- למה לא להסתפק בפעולות טובות?
- שאיפה לשלמות עצמית
- האם לעשות טוב תמיד מספיק להצלחה?
שלום חברים,
בעולם תחרותי, לא מספיק רק לעשות דברים טובים - צריך לעשות את הדברים הכי טובים, וגם אז אין הבטחה להצלחה. אני אסביר שוב: יש הרבה אנשים שלא עושים שום טעות, הם מבצעים רק פעולות חיוביות שתורמות להם. כלומר, כל מה שהם עושים זה רק פעולות שמקדמות אותם. אדם יכול לעבוד במשך כל היום בלי לבצע אף טעות בעסק שלו, לבצע אך ורק פעולות טובות שיכולות להועיל לו, ועדיין לא להצליח.
למה זה קורה?
כי למרות שהוא עושה פעולות טובות, המתחרה שלו עושה פעולות טובות יותר.
מה שזה אומר בפועל זה שכאשר יש לך מספר אפשרויות - נניח עשר אפשרויות שונות לנצל את הזמן שלך - רוב האנשים שואלים את עצמם: האם הפעולה הזו תביא לי תועלת או לא? אם היא לא תביא תועלת, הם נמנעים ממנה, ואם היא כן תביא תועלת, הם מבצעים אותה.
אבל כאן בדיוק הטעות.
לא מספיק רק לעשות דברים שמביאים לך תועלת ולא לעשות דברים שלא מביאים לך תועלת. הגישה הזו שגויה.
הגישה הנכונה היא לבחור תמיד בפעולות שמביאות לך את התועלת המקסימלית.
כי אם אתה עושה פעולה מסוימת שמביאה לך תועלת, אבל באותו זמן אתה לא עושה פעולה אחרת שהייתה יכולה להביא לך תועלת גדולה יותר, למעשה, אתה פוגע בעצמך.
למה?
כי פעולה עם תועלת נמוכה היא למעשה נזק, אם הייתה לך אפשרות לבצע פעולה אחרת שהייתה מניבה לך תועלת גבוהה יותר.
לכן, חברים,
אל תנסו רק לעשות דברים טובים - תנסו לעשות את הדברים הכי טובים!
תחשבו על זה.
ולמי שרוצה להעמיק בנושא וללמוד איך לשאוף למצוינות, איך לבחור תמיד את הפעולה הטובה ביותר וכיצד להצליח בגדול - מוזמן לחפש מידע נוסף באתר האינטרנט EIP.co.il.
בהצלחה!
בעולם תחרותי, לא מספיק רק לעשות דברים טובים - צריך לעשות את הדברים הכי טובים, וגם אז אין הבטחה להצלחה. אני אסביר שוב: יש הרבה אנשים שלא עושים שום טעות, הם מבצעים רק פעולות חיוביות שתורמות להם. כלומר, כל מה שהם עושים זה רק פעולות שמקדמות אותם. אדם יכול לעבוד במשך כל היום בלי לבצע אף טעות בעסק שלו, לבצע אך ורק פעולות טובות שיכולות להועיל לו, ועדיין לא להצליח.
למה זה קורה?
כי למרות שהוא עושה פעולות טובות, המתחרה שלו עושה פעולות טובות יותר.
מה שזה אומר בפועל זה שכאשר יש לך מספר אפשרויות - נניח עשר אפשרויות שונות לנצל את הזמן שלך - רוב האנשים שואלים את עצמם: האם הפעולה הזו תביא לי תועלת או לא? אם היא לא תביא תועלת, הם נמנעים ממנה, ואם היא כן תביא תועלת, הם מבצעים אותה.
אבל כאן בדיוק הטעות.
לא מספיק רק לעשות דברים שמביאים לך תועלת ולא לעשות דברים שלא מביאים לך תועלת. הגישה הזו שגויה.
הגישה הנכונה היא לבחור תמיד בפעולות שמביאות לך את התועלת המקסימלית.
כי אם אתה עושה פעולה מסוימת שמביאה לך תועלת, אבל באותו זמן אתה לא עושה פעולה אחרת שהייתה יכולה להביא לך תועלת גדולה יותר, למעשה, אתה פוגע בעצמך.
למה?
כי פעולה עם תועלת נמוכה היא למעשה נזק, אם הייתה לך אפשרות לבצע פעולה אחרת שהייתה מניבה לך תועלת גבוהה יותר.
לכן, חברים,
אל תנסו רק לעשות דברים טובים - תנסו לעשות את הדברים הכי טובים!
תחשבו על זה.
ולמי שרוצה להעמיק בנושא וללמוד איך לשאוף למצוינות, איך לבחור תמיד את הפעולה הטובה ביותר וכיצד להצליח בגדול - מוזמן לחפש מידע נוסף באתר האינטרנט EIP.co.il.
בהצלחה!
050-3331-331