מהו דמיון מודרך ואיך אפשר להשתמש בו נכון?

אליעד כהן מתייחס בהרצאה שלו לנושא של דמיון מודרך ומסביר בהרחבה מהו השימוש הנכון בדמיון מודרך, היכן הוא מועיל והיכן הוא הופך לחסר משמעות. דמיון מודרך, לדבריו, הוא כלי שימושי בעיקר בעניינים גשמיים ומעשיים, ופחות בעניינים רוחניים ופנימיים. בהרצאה הוא מבהיר מדוע בדברים הגשמיים הדמיון יכול לעזור לנו, אך בתחומים רוחניים הוא פחות יעיל ואף עלול ליצור בלבול.

איך דמיון מודרך עוזר ביצירת מציאות גשמית?

אליעד מסביר שבעניינים גשמיים, דמיון מודרך הוא יעיל מכיוון שהוא מאפשר לנו ליצור מציאות מוחשית. הוא נותן דוגמה פשוטה: אם אדם רוצה ללכת למקום מסוים, הוא מדמיין איך הוא הולך, מה יעשה שם, ואיך יגיע. הדמיון כאן הוא הכרחי, כי כל פעולה שאדם עושה מלווה בדמיון שלה. הוא מוסיף שאפילו פעולות בסיסיות, כמו לעבור בדלת ולא דרך קיר, דורשות דמיון מראש, גם אם לא מודעים לכך.

לדוגמה, אליעד מספר שכאשר הוא כתב את הספר שלו, הוא השתמש בדמיון מודרך. הוא דמיין כיצד ייראה הספר, איזה שם ייתן לו, כיצד אנשים יגיבו אליו. התהליך הזה, לדבריו, עזר לו מאוד בקבלת החלטות מעשיות ובבחירת הכיוון שבו ייצא הספר לאור.

מדוע דמיון מודרך הוא מיותר בעניינים רוחניים?

לעומת השימוש בדמיון מודרך בעניינים גשמיים, אליעד טוען שבעניינים רוחניים הוא מיותר ולא יעיל, כי ברוחניות ישנם פתרונות הרבה יותר יעילים. הדמיון מודרך ברוחניות, לדעתו, יוצר מצב שבו האדם מנסה להשיג דבר שהוא כבר קיים או דבר שהוא במהותו בלתי ניתן להשגה על ידי דמיון בלבד.

אליעד מדגים את הרעיון: אם מישהו מנסה לדמיין שהוא מאושר, בעצם הוא לא באמת מאושר, כי אדם שבאמת מאושר לא צריך לדמיין שהוא מאושר, הוא פשוט חווה אושר באופן טבעי. כאשר אדם אומר "אני רוצה לדמיין שאני אחד עם המציאות", זו בעצם ההוכחה שהוא לא חווה את האחדות הזו. כי אם באמת היית אחד עם המציאות, לא היה לך צורך לדמיין את זה.

עוד דוגמה שהוא נותן היא לגבי מצב של "להיות כלום": אם אדם מדמיין שהוא כלום, זה לא יעזור לו להגיע לתחושת האחדות הזו, כי הכלום האמיתי הוא מצב שאין בו צורך לדמיין כלל. מי שבאמת חווה שהוא כלום, אינו זקוק לשום דמיון כדי להוכיח את זה לעצמו.

איך אפשר להשתמש בדמיון מודרך כדי להצליח במבחן?

אליעד מסביר שניתן להשתמש בדמיון מודרך כדי להצליח במבחן, אבל זהו רק שימוש מוגבל ושטחי. למשל, אדם יכול לדמיין שהוא מקבל ציון טוב במבחן, שהוא מצליח לענות נכון על השאלות ושהוא מרוצה מהתוצאה. זה עוזר לו להרגיש טוב יותר, אך עדיין לא מבטיח הצלחה בפועל.

הוא מוסיף נקודה עמוקה יותר: אדם שבאמת חווה הצלחה במבחן לא צריך לדמיין זאת. כשהוא מנסה לדמיין הצלחה, הוא בעצם מתמודד עם הפחד מכישלון. במילים אחרות, עצם הצורך לדמיין הצלחה נובע מחוסר ודאות לגבי היכולת להצליח באמת.

עוד נקודה שאליעד מציין היא שגם אם אדם מדמיין שהתוצאה שהוא מקבל היא בדיוק מה שרצה, זה רק פתרון חלקי, כי...