וכאן ננסה לתת נקודת מבט לגבי תגמול עובדים ויצירת מוטיבציה לעובדים. וננסה להשיב בין השאר גם על השאלות הבאות:

איך לנהל עובד שכיר כאילו הוא ספק עצמאי? איך לגרום לעובד שכיר להתייחס לעצמו כאל ספק עצמאי שנמדד לפי תוצאה בלבד? איך לתגמל עובד שכיר לפי ביצועים? איך לתגמל עובד לפי ביצועים בלי לתת העלאה במשכורת לעובד? איך לתת לעובד העלאה במשכורת, בלי לתת לו העלאה במשכורת? איך לגרום לעובד לפחד לאבד את מקום העבודה? איך לתגמל עובד לפי תוצאות? איך לגרום לעובד לעבוד יותר טוב? איך למדוד ביצועים של עובד? איך לתת לעובד מצטיין העלאה במשכורת, בלי לפחד שהוא יהיה פחות טוב אחרי שהוא יקבל העלאה בשכר? איך לנהל עובדים בצורה נכונה? איך לשמור על המוטיבציה של העובדים? ועוד.

אז כאשר אנחנו מנהלים עסק, אנחנו צריכים לעבוד גם עם ספקים עצמאים וגם עם עובדים שכירים. ויש כמובן יתרונות וחסרונות לכל אחת מצורות העבודה הנ"ל. ואחד היתרונות המרכזיים שיש בלעבוד עם ספק עצמאי, הוא בכך, שבדרך כלל, הספק מקבל תגמול רק על תוצאות בלבד. הספק לא מקבל תגמול על מאמץ, הספק לא מקבל תגמול על ימי חופשה וימי מחלה, והספק לא מקבל משכורת, אם הכלב אכל לו את המחברת או היו פקקים בדרך. כך זה בדרך כלל באופן עקרוני.

לעומת זאת אצל עובדים שכירים, למרות שיש יתרונות בלהעסיק אותם, יש גם חיסרון מרכזי והוא שהם מקבלים את המשכורת החודשית ואת השכר החודשי שלהם, בכל מקרה לא משנה מה. כי לפי חוקי העבודה של מדינת ישראל, עובד שכיר זכאי לקבל משכורת בכל מקרה לא משנה מה. אא"כ הוא לקח ימי חופשה או ימי מחלה וכולי. אבל כל זמן שהעובד היה נוכח בעבודה, הרי שהוא אמור לקבל משכורת על הזמן שלו, בלי קשר לביצועים של העובד.

וזאת כמובן אחת הבעיות הגדולות ביותר של בעלי עסקים שמנהלים עובדים, והיא המחויבות לתת לעובד משכורת לא משנה מה, בין אם הוא סיפק את הסחורה ובין אם הוא התחפשן ורק מעמיד פנים שהוא עובד. ונכון שאפשרי תמיד לעשות שימוע לעובד ולפטר אותו, אבל כל זמן שלא פיטרת את העובד, עליך לתת לעובד משכורת, בלי קשר לתוצאות של העבודה שלו.

וכמובן שיש עובדים שנמדדים לפי שעה ויש כאלו שמקבלים משכורת חודשית קבועה. ויש גם כאלו שמקבלים שכר בסיס ובונוסים לפי הצלחה בלבד וכולי. אבל ברמת העיקרון, בעבודה מול ספק עצמאי, אם הוא לא מספק את הסחורה, הוא לא יקבל תגמול. וכמו שנאמר, "יתנו יקבלו לא יתנו לא יקבלו". אבל אצל עובדים שכירים, יש המון אבטלה סמויה וכולי. ומכך נובעת השאלה, האם ואיך אפשרי לתגמל עובד שכיר לפי ביצועים ולפי תוצאה, כאילו הוא ספק עצמאי.

שאלה נוספת שעולה באותו הקשר, היא איך אפשרי לתת לעובד העלאה במשכורת, לפי הביצועים שלו, בלי שנצטרך להוציא יותר כסף על המשכורת של העובד. האם באמת ואיך אפשרי לעשות זאת?

שאלה נוספת באותו הקשר, היא נניח שניתן לעובד מצטיין העלאה במשכורת. איך נדע שאחרי שהוא יקבל העלאה במשכורת, הוא לא יקטין ראש ויספק פחות ביצועים. כי אחרי שהעובד מקבל העלאה במשכורת, כמובן הכוונה היא להעלאה קבועה בשכר החודשי של העובד, אז לאחר מכן העובד יכול להוריד את הרגל מהגז ולספק פחות תוצאות.

במילים אחרות, מהות השאלה היא, איך לקשור בין הביצועים של העובד, לבין התגמול והמשכורת של העובד?

והתשובה היא כזאת: ברמת העיקרון, אין דרך מושלמת לתגמל עובד שכיר כאילו הוא ספק עצמאי. כי בכל תרחיש העובד יצטרך לקבל משכורת כלשהי. וגם גם תהיה החלטה שהוא מפוטר, אז עדיין הוא יצטרך לקבל ימי הודעה מוקדמת וגם בהם הוא יכול כמעט להתבטל לחלוטין וכולי. כך שלא ניתן באופן מוחלט לתגמל עובד שכיר כאילו הוא ספק עצמאי.

אבל יחד עם זאת יש אפשרות להתייחס לעובד שכיר כאילו הוא ספק עצמאי, בדרך הבאה:

והדרך היא, באמצעות זה שמודדים את העובד אך ורק לפי תוצאות של מה שהוא עושה ובשום אופן לא לפי המאמץ שלו או לפי שעות העבודה שלו. ואני אסביר:

כעיקרון, אנחנו רוצים לתגמל את העובד לפי תוצאה ולא לפי מאמץ. כמו כן אנחנו לא רוצים שהתגמול של העובד יהיה לפי שעות עבודה אלא אך ורק לפי תוצאות וביצועים. ולכן, על המנהל להפסיק לנהל את העובד לפי שעות עבודה ולפי מאמץ, אלא אך ורק לפי תוצאות ועמידה ביעדים בלבד. בדיוק כמו ספק עצמאי.

לדוגמה: לעולם אל תעיר לעובד שלך על שעות העבודה שלו. גם אל תעיר לו אם הוא בא מאוחר או יוצא מוקדם או לא בא בכלל. גם לעולם אל תעיר לעובד שלך אם הוא לא עובד אלא נח. זה לא מעניין אותך, האם כמה ולמה העובד שלך עובד. כן תעיר לו תמיד, על עמידה בתוצאות וביעדים מוגדרים מראש, בדיוק כמו ספק חיצוני.

ואני אסביר אני כאן לא מדבר על עובדים שכן קריטי שעות העבודה שלהם. כי יש עובדים שכן קריטי מתי ובדיוק באיזו דקה הם יגיעו, לפתוח את החנות או לבצע משימה מסוימת שכן קריטי שהיא תהיה דווקא ברגע מסוים. אני מדבר באופן כללי על עובדים שיש להם תכולת משימות שאנחנו רוצים שהם יבצעו, ושברמת העיקרון זה לא באמת משנה מתי הם באו או לא באו לעבודה וכולי.

כאשר אתה בא לעובד ומעיר לו על מתי הוא מגיע לעבודה או מתי הוא יוצא מהעבודה, אתה בעצם שותל במוח של העובד את המחשבה, שהוא נמדד גם לפי שעות העבודה שלו. כאשר אתה רואה עובד שנח ולא עובד, ואתה מעיר לו או גורם לו להרגיש לא בנוח מכך שהוא כרגע לא עובד, הרי שאתה שותל במוח של העובד את המחשבה, שזה משנה לך האם וכמה העובד מתאמץ.

והדברים האלו, יחזרו אליך כבומרנג, כשהעובד לא יבצע את המשימות שלו לשביעות רצונך, אז הוא יחזיר את האחריות אליך ויגיד לך שהוא הגיע בזמן ולא התבטל אלא התאמץ. למרות שאצל ספק עצמאי, הוא יכול לבוא מתי שבא לו ולהתאמץ כמה שבא לו, אבל בסוף הוא צריך לבצע את העבודה שהוגדרה לו בלוח זמנים מסוים, או שהוא לא יקבל תגמול.

במילים אחרות, כשאנחנו מנהלים ספק עצמאי, אנחנו לא נעיר לו על המאמץ שלו, אלא רק על התוצאה שלו. ספק מרגיש בנוח לא לעבוד ליד מזמין העבודה, כי הוא לא מתוגמל על המאמץ אלא רק על התוצאה בלבד. אא"כ מדובר בספק שמקבל תגמול לפי שעה וזה כמובן מקרה אחר.

ולכן אם המנהל רוצה לתגמל את העובד לפי תוצאה ולא לפי מאמץ כנ"ל, על המנהל להגדיר עם העובד רשימת משימות שעל העובד לבצע ורצוי אם אפשרי גם להגדיר לוחות זמנים דד ליין לסיום המשימות. ומכאן ואילך כל שיח עם העובד, צריך להיות אך ורק על התקדמות העבודה, על התקדמות המשימות, על עמידה בלוחות הזמנים בלבד.

וכאשר המנהל מדבר עם העובד אך ורק על ביצוע המשימות של העובד, בלבד ולא מדבר איתו על המאמץ או על שעות העבודה של העובד וכולי, אז בעצם זה קודם כל שותל במוח של העובד שהוא נמדד לפי תוצאות ולא לפי מאמץ, בדיוק כמו ספק חיצוני.

אבל יש כאן עוד נקודה מאוד חשובה, והיא, שהעובד יודע, שאם הוא מגדיל ראש והוא מבצע את המשימות שלו מאוד מהר, אז באותו הרגע הוא מקבל בונוס כספי והוא מקבל תגמול על התוצאות שלו. ואיך זה קורה?

זה קורה באמצעות זה שכאשר העובד מסיים את תכולת המשימות שהוגדרה שלו, אז הוא לא מקבל עוד משימות חדשות לביצוע, אלא הוא יכול לנוח כמה שבא לו כרצונו. דהיינו, לקבל כסף בלי לעבוד. שזה בעצם הבונוס שהעובד מקבל על כך שהוא עושה עבודה טובה במהירות.

ואני אסביר: אם חשוב לך שהעובד שלך יעבוד ולא יתבטל, מכך נובע שאם העובד שלך יסיים את המשימות שלו, אז אתה תביא לו שוב עוד משימות חדשות, כדי שלעולם לעובד שלך לא יהיה זמן להתבטל.

וזה בעצם גורם לעובד להבין, שלא משנה כמה מהר הוא יעבוד ולא משנה כמה הוא יתאמץ, הוא לא יקבל תגמול על המאמץ שלו שהוא עובד מהר. כי בכל מקרה הוא יקבל עוד עבודה חדשה ועוד משימות חדשות להמשיך לעבוד עוד ועוד, כי הרי אסור לעובד לא לעבוד, כי הוא מקבל משכורת כדי לעבוד.

ואז כתוצאה מכך, באופן אוטומטי, העובד יעבוד פחות. כי העובד חושב לעצמו, אם בכל מקרה לא משנה כמה אני אתאמץ ולא משנה כמה מהר אני אסיים את המשימות שלי, בכל מקרה אני אקבל עוד עבודה, הרי שלא רק שאם אני אעבוד מהר אני לא אקבל תגמול, אלא אני גם אקבל קנס, שמגיע בצורה של עוד משימות. כי אם הייתי מתאמץ...