מהי הדרך להתגבר על דחיינות ולשפר את המוטיבציה העצמית?

אליעד כהן מסביר את הבעיה המרכזית שמתמודדים איתה הרבה אנשים כאשר מדובר בהשגת מטרות ויעדים. הוא מתאר כיצד רבים מאיתנו חיים לפי הגישה של "הכל או כלום", כלומר, אם לא ניתן להשיג תוצאה מושלמת או להשלים משימה בבת אחת, אנחנו מעדיפים לא לעשות כלום. זו גישה שמובילה לאי עשייה ולתחושת תסכול, אך יש דרך אחרת להסתכל על הדברים, וזו דרך של עשייה קטנה.

האם גישה של "מעט זה גם טוב" יכולה להוביל להצלחה?

אליעד מציע לעבור לגישה של "מעט זה גם טוב", ולהתחיל בפעולות קטנות ומינוריות. לדוגמה, במקום להימנע מלסדר את החדר כי לא ניתן להשקיע את כל הזמן והמאמץ, אפשר להתחיל על ידי סידור של פריט אחד בלבד, כמו חולצה או מדף אחד. בדרך זו, ניתן להתגבר על תחושת ה"הלחץ" ולהתחיל לפעול, ובסופו של דבר, פעולה קטנה יכולה להוביל לפעולה גדולה יותר. הרבה פעמים, ברגע שמתחילים בפעולה קטנה, המוטיבציה להמשיך נובעת מעצמה.

איך גישה של "מעט זה גם טוב" יכולה לשפר את ההתמדה?

אליעד מביא דוגמה מעולם הספורט, בה הוא מציע לאדם שרוצה להתחיל להתאמן להתחיל באימון קצר מאוד, אפילו של שלוש דקות בלבד. הרעיון הוא להתעקש להפסיק אחרי שלוש דקות, למרות שהמוח עשוי לרצות להמשיך. גישה כזו מעודדת את המוח להתרגל לחשוב שהעשייה, גם אם היא קטנה, היא בעלת ערך. בדרך זו, המוח יתחיל להרגיש שמותר להתחיל בפעולה קטנה, מה שיכול להוביל להתמדה ולהגברת המוטיבציה.

מה הקשר בין דחיינות למוטיבציה עצמית?

הקשר בין דחיינות למוטיבציה עצמית מאוד חזק, אומר אליעד כהן. הרבה פעמים אנשים דוחים משימות כי הם מצפים לתנאים אידיאליים כדי להתחיל לפעול, כגון "כשיהיה לי יותר זמן", "כשאהיה פחות עייף" או "כשהמוזה תבוא אלי". אליעד מציע דרך להתמודד עם הדחיינות הזו: פשוט להתחיל בפעולה קטנה, אפילו אם היא מינורית. לדוגמה, אם רוצים להתחיל ללמוד שפה חדשה, במקום להחליט ללמוד 50 מילים בבת אחת, אפשר להתחיל מחמש מילים בלבד, לחזור עליהן כמה פעמים, ובכך להרגיל את המוח להתחיל בעשייה.

האם "מעט זה גם טוב" יכול לעזור להתמודד עם חוסר ודאות?

אליעד משתמש במטאפורה של ערפל כדי להמחיש את הדרך בה אנשים יכולים להתמודד עם חוסר ודאות. אדם שמנסה להגיע ליעד רחוק, אך יש ערפל כבד שמונע ממנו לראות את הדרך קדימה, לא יכול לחכות שהערפל יתפזר. במקום זאת, עליו להתקדם צעד אחד קטן בכל פעם, ורק כך יוכל לראות את הצעד הבא. באמצעות התקדמות קטנה, האדם לא רק ירגיש שהוא...

למה אנשים לא מצליחים להשיג מטרות ואיך להתגבר על דחיינות?

אליעד כהן מסביר לעומק את הבעייתיות בגישה של "הכל או כלום" ואיך גישה זו מונעת מאנשים להצליח ולהשיג מטרות שונות בחיים. הוא מתייחס לכך שרוב האנשים מתייחסים לפעולות ולמשימות שלהם בצורה של "או שאני עושה הכל או שלא עושה כלום", מה שגורם לרובם לא לעשות כלום בסופו של דבר. לפי אליעד, הגישה הנכונה יותר היא "מעט זה גם כן טוב", וכי צריך להרגיל את המוח שפעולות קטנות ואפילו מינוריות הן משמעותיות ובעלות ערך.

לדוגמה, אם אדם רוצה לסדר את החדר שלו, הגישה של הכל או כלום תגרום לו להימנע מכך, כי הוא חושב לעצמו שעליו להשקיע מאמץ רב בפעולה, מה שגורם לו לדחות אותה שוב ושוב. אליעד מציע פתרון: להתחיל לעשות רק פעולה אחת קטנה, למשל לסדר פריט אחד בלבד, כמו חולצה אחת או מדף אחד. כך המוח מתרגל לרעיון שגם עשייה מינימלית היא עשייה בעלת ערך. יתר על כן, פעמים רבות כשאדם מתחיל בפעולה קטנה, הוא ירגיש מוטיבציה להמשיך, והפעולה הקטנה תהפוך לפעולה גדולה ומשמעותית.

האם "קצת" יכול להוביל לתוצאות גדולות יותר מ"הכל או כלום"?

אליעד נותן דוגמה נוספת מעולם הכושר והספורט: אדם שרוצה להתחיל להתאמן אבל דוחה את זה כי הוא חושב לעצמו שהוא חייב לעשות אימון ארוך ומשמעותי. אליעד מציע לאותו אדם לעשות אימון קצר מאוד, אפילו שלוש דקות בלבד, תוך שהוא מתעקש לעצור אחרי הזמן הקצר הזה. דווקא בגלל האיסור להמשיך מעבר לשלוש דקות, המוח יתרגל למחשבה של "קצת גם טוב", ובסופו של דבר יהיה לו קל יותר להתמיד, להמשיך ולהגדיל את משך האימון.

בנוסף, הוא מביא דוגמה של אדם שרוצה לקום מוקדם בבוקר: במקום להחליט לקום כל יום בשעה שמונה בבוקר, עדיף להחליט פעם אחת בלבד בשבוע לקום מוקדם, וכך ליצור תנאי במוח שהפעולה הזו היא אפשרית, מה שבסופו של דבר יעזור לאדם להתרגל לשינוי.

מהו הסוד של נחישות והתמדה לפי אליעד כהן?

הגישה של אליעד מדגישה התמדה ונחישות בדרך למטרה, כאשר הנקודה החשובה היא יצירת תנאי מוחי המאפשר לראות ערך בפעולות חלקיות וקטנות. הוא מסביר כי רוב האנשים נמנעים מלעשות דברים לא כי אין להם מוטיבציה בכלל, אלא כי הם מתוכנתים לחשוב שאם לא יעשו הכל בצורה מושלמת - עדיף לא לעשות בכלל. לדעתו, חשיבה זו מובילה בסופו של דבר לתסכול ולחוסר עשייה.

כדי להתמודד עם בעיה זו, אליעד מציע להתעקש עם המוח באופן יזום לעשות רק מעט ולא לאפשר לעצמך לעשות יותר. למשל, אם אדם רוצה להפסיק לעשן, במקום להגיד שהוא מפסיק לגמרי, שיתחיל בלהימנע מעישון רק בשעה אחת ספציפית במהלך היום, וכך המוח יסתגל לרעיון החדש, ובהמשך יהיה קל יותר להגדיל את התקופות שבהן הוא לא מעשן.

מה הקשר בין מוטיבציה עצמית לדחיינות ואיך מתמודדים עם זה?

אליעד מדגיש את הקשר הישיר בין מוטיבציה עצמית לדחיינות. אנשים רבים דוחים דברים כי הם מצפים לתנאים אידיאליים לעשייה, כגון "כשיהיה לי יותר זמן", "כשאהיה פחות עייף", "כשאהיה מרוכז יותר". הוא מציע לפתור את בעיית הדחיינות בכך שנרגיל את עצמנו לפעולה קטנה, אפילו מינורית, כמו לפתוח ספר לכמה שניות ולסגור מיד, כדי להרגיל את המוח שאין צורך בתנאים אידיאליים כדי לפעול.

אליעד מדגיש שבגישה זו אדם יוצר הרגל חדש במוח שלפיו "מעט" או "קצת" הופכים ללגיטימיים ואף בעלי...