חיקוי כדרך למידה, איך לא ללמוד מאחרים? חיקוי אחרים, איך ללמוד מאחרים? חיקוי אנשים, איך לחקות אחרים? ללמוד מאנשים מצליחים, איך לנתח תהליכים? תורה היא וללמוד אני צריך, חוכמת חזל
האם חיקוי אנשים הוא הדרך הנכונה ללמידה?
בהרצאה זו, אליעד כהן דן בשאלה האם נכון ללמוד על ידי חיקוי של אנשים אחרים, כיצד ראוי לחקות, והאם בכלל אפשר ללמוד בצורה יעילה על ידי התבוננות באחרים. אליעד כהן מציג את הרעיון דרך דוגמאות מפורטות מהמסורת היהודית, מחז"ל ומהמציאות היום - יומית, ומסביר מדוע הדרך שבה אנשים רבים לומדים דרך חיקוי היא שגויה ומטעה.
מה המשמעות של "תורה היא וללמוד אני צריך"?
אליעד מתייחס לסיפור מפורסם מחז"ל, שבו אחד התלמידים עקב אחרי הרב שלו, אפילו בשירותים, כדי ללמוד ממנו כיצד עליו להתנהג. כשהרב שאל אותו לפשר המעקב, ענה לו התלמיד: "תורה היא וללמוד אני צריך". התלמיד התכוון לומר שהוא חייב ללמוד את כל הפרטים הקטנים של התנהגות הרב, גם את אלו שנראים חסרי משמעות. מהסיפור הזה יוצאת ההנחה הבסיסית שכל פעולה של הרב היא פעולה מכוונת ויש לה משמעות, ולכן צריך ללמוד ממנה.
אליעד כהן מדגיש נקודה חשובה: מצד אחד, הרצון ללמוד ולהבין הכל הוא חיובי מאוד. מצד שני, הוא טוען שזו גם חשיבה מאוד בעייתית, שכן לא כל פעולה של אדם היא בהכרח משמעותית או מכוונת. יכול להיות שהפעולה היא מקרית לחלוטין. לכן, אסור להניח שכל פעולה שאנחנו רואים, במיוחד אם היא נעשית על ידי אדם שנחשב לסמכות, היא בהכרח הדרך הנכונה להתנהג או לפעול.
מדוע חיקוי של פעולות מקריות הוא טעות?
אליעד מסביר באמצעות דוגמה נוספת: אם הרב מוריד את חולצתו ומרים את ראשו כלפי מעלה, ייתכן שהתלמיד יחשוב שיש לזה משמעות דתית או רוחנית עמוקה. אך האמת היא שייתכן שלרב פשוט כואב הצוואר. הוא מדגיש שפעולה אקראית אינה בהכרח פעולה נכונה או ראויה לחיקוי. הטעות של אנשים רבים היא שהם מניחים משמעות מאחורי פעולה מקרית. אליעד מדגים זאת באמצעות דוגמה הומוריסטית: "אם הרב שלך לועס 37 לעיסות כי הוא אוכל משהו קשה, זה לא אומר שאתה צריך ללעוס 37 פעמים כי זה מספר עם משמעות דתית או רוחנית". זו פעולה מקרית ואין להסיק ממנה דבר.
האם תמיד יש לשאול כדי להבין?
אליעד מוסיף ומסביר שאפילו אם אדם עקב אחרי הרב שלו, הוא עדיין חייב לשאול ולוודא אם הפעולה שראה היא משמעותית או מקרית. אם בסופו של דבר צריך לשאול את הרב, למה בכלל עקבת אחריו מלכתחילה? ניתן פשוט לשאול ישירות. הוא מסביר שהרעיון ש"חייבים לעקוב" הוא לא הגיוני אם בסופו של דבר התלמיד לא יודע בוודאות אם הפעולה מכוונת או מקרית.
האם פעולות רבניות תמיד מכוונות ומשמעותיות?
אליעד מתייחס להנחה בסיסית בעולם הדתי, לפיה הרב לא עושה שום דבר במקרה, וכל פעולותיו הן "בקודש". הוא טוען שאם אכן כך הדבר, הרי שהתלמידים היו צריכים לבדוק ולחקור כל תנועה וכל פרט קטן בהתנהגות הרב - כמה צעדים הוא הולך, באיזה צד הוא משתמש, ובאיזה יום הוא מבצע פעולות מסוימות. אולם ברור לכולם שאין זה כך בפועל, משום שיש אינסוף פרטים ופעולות אקראיות בכל רגע.
האם חיקוי שיטות של אנשים מצליחים הוא יעיל?
אליעד משתמש בדוגמאות מודרניות מחיי היום - יום. למשל, אדם שרוצה להיות חזק ושרירי כמו שור, ומחליט לאכול עשב כי השור אוכל עשב, עושה טעות חמורה. הוא לא מבין את הסיבה האמיתית למה השור שרירי וחזק. בדיוק כמו אדם שרוצה לעוף ומחקה ציפור שמנפנפת בכנפיים - זו פעולה מטופשת ולא אפקטיבית. האדם חייב להבין את ההיגיון, את המהות שמאחורי הפעולה ולא רק לחקות אותה באופן שטחי...
בהרצאה זו, אליעד כהן דן בשאלה האם נכון ללמוד על ידי חיקוי של אנשים אחרים, כיצד ראוי לחקות, והאם בכלל אפשר ללמוד בצורה יעילה על ידי התבוננות באחרים. אליעד כהן מציג את הרעיון דרך דוגמאות מפורטות מהמסורת היהודית, מחז"ל ומהמציאות היום - יומית, ומסביר מדוע הדרך שבה אנשים רבים לומדים דרך חיקוי היא שגויה ומטעה.
מה המשמעות של "תורה היא וללמוד אני צריך"?
אליעד מתייחס לסיפור מפורסם מחז"ל, שבו אחד התלמידים עקב אחרי הרב שלו, אפילו בשירותים, כדי ללמוד ממנו כיצד עליו להתנהג. כשהרב שאל אותו לפשר המעקב, ענה לו התלמיד: "תורה היא וללמוד אני צריך". התלמיד התכוון לומר שהוא חייב ללמוד את כל הפרטים הקטנים של התנהגות הרב, גם את אלו שנראים חסרי משמעות. מהסיפור הזה יוצאת ההנחה הבסיסית שכל פעולה של הרב היא פעולה מכוונת ויש לה משמעות, ולכן צריך ללמוד ממנה.
אליעד כהן מדגיש נקודה חשובה: מצד אחד, הרצון ללמוד ולהבין הכל הוא חיובי מאוד. מצד שני, הוא טוען שזו גם חשיבה מאוד בעייתית, שכן לא כל פעולה של אדם היא בהכרח משמעותית או מכוונת. יכול להיות שהפעולה היא מקרית לחלוטין. לכן, אסור להניח שכל פעולה שאנחנו רואים, במיוחד אם היא נעשית על ידי אדם שנחשב לסמכות, היא בהכרח הדרך הנכונה להתנהג או לפעול.
מדוע חיקוי של פעולות מקריות הוא טעות?
אליעד מסביר באמצעות דוגמה נוספת: אם הרב מוריד את חולצתו ומרים את ראשו כלפי מעלה, ייתכן שהתלמיד יחשוב שיש לזה משמעות דתית או רוחנית עמוקה. אך האמת היא שייתכן שלרב פשוט כואב הצוואר. הוא מדגיש שפעולה אקראית אינה בהכרח פעולה נכונה או ראויה לחיקוי. הטעות של אנשים רבים היא שהם מניחים משמעות מאחורי פעולה מקרית. אליעד מדגים זאת באמצעות דוגמה הומוריסטית: "אם הרב שלך לועס 37 לעיסות כי הוא אוכל משהו קשה, זה לא אומר שאתה צריך ללעוס 37 פעמים כי זה מספר עם משמעות דתית או רוחנית". זו פעולה מקרית ואין להסיק ממנה דבר.
האם תמיד יש לשאול כדי להבין?
אליעד מוסיף ומסביר שאפילו אם אדם עקב אחרי הרב שלו, הוא עדיין חייב לשאול ולוודא אם הפעולה שראה היא משמעותית או מקרית. אם בסופו של דבר צריך לשאול את הרב, למה בכלל עקבת אחריו מלכתחילה? ניתן פשוט לשאול ישירות. הוא מסביר שהרעיון ש"חייבים לעקוב" הוא לא הגיוני אם בסופו של דבר התלמיד לא יודע בוודאות אם הפעולה מכוונת או מקרית.
האם פעולות רבניות תמיד מכוונות ומשמעותיות?
אליעד מתייחס להנחה בסיסית בעולם הדתי, לפיה הרב לא עושה שום דבר במקרה, וכל פעולותיו הן "בקודש". הוא טוען שאם אכן כך הדבר, הרי שהתלמידים היו צריכים לבדוק ולחקור כל תנועה וכל פרט קטן בהתנהגות הרב - כמה צעדים הוא הולך, באיזה צד הוא משתמש, ובאיזה יום הוא מבצע פעולות מסוימות. אולם ברור לכולם שאין זה כך בפועל, משום שיש אינסוף פרטים ופעולות אקראיות בכל רגע.
האם חיקוי שיטות של אנשים מצליחים הוא יעיל?
אליעד משתמש בדוגמאות מודרניות מחיי היום - יום. למשל, אדם שרוצה להיות חזק ושרירי כמו שור, ומחליט לאכול עשב כי השור אוכל עשב, עושה טעות חמורה. הוא לא מבין את הסיבה האמיתית למה השור שרירי וחזק. בדיוק כמו אדם שרוצה לעוף ומחקה ציפור שמנפנפת בכנפיים - זו פעולה מטופשת ולא אפקטיבית. האדם חייב להבין את ההיגיון, את המהות שמאחורי הפעולה ולא רק לחקות אותה באופן שטחי...
- האם נכון ללמוד באמצעות חיקוי?
- איך לנתח תהליכים?
- מה המשמעות של תורה היא וללמוד אני צריך?
- האם אפשר ללמוד מאנשים מצליחים?
- למה אסור לחקות פעולות אקראיות?