מהן הדרכים ליצירת מוטיבציה באמצעות סיבות?

אליעד כהן מסביר כי ישנן מספר שיטות ליצור מוטיבציה חזקה להשגת יעדים באמצעות סיבות ויתרונות. ראשית, השיטה הנפוצה והידועה ביותר היא להסתכל ולהתמקד ביתרונות של הפעולה שרוצים לעשות. האדם יכול לחשוב למה הוא רוצה את הדבר, מהם הדברים הטובים שיקרו לו אם ישיג את מטרתו, ומהם הדברים הרעים שעלולים לקרות אם לא ישיג אותה. לדוגמה, אם אדם רוצה להפסיק לעשן, הוא יכול להזכיר לעצמו את היתרונות הבריאותיים והכספיים של הפסקת עישון ואת החסרונות הבריאותיים שבהמשך העישון. שיטה זו מתבססת על מניפולציה מחשבתית של יתרונות מול חסרונות.

מה החיסרון בשיטת יצירת מוטיבציה באמצעות סיבות?

למרות שהשיטה של יצירת מוטיבציה באמצעות סיבות ויתרונות נפוצה ויעילה, אליעד מזהיר מפני החיסרון המרכזי שלה - התלות בסיבות. לדבריו, כאשר המוטיבציה של אדם בנויה על סיבות בלבד, אם האדם יתחיל לפקפק באמיתות הסיבות, המוטיבציה שלו עלולה להיחלש מאוד. בנוסף, כאשר האדם יכשל בהשגת היעד, הוא עשוי לחוות סבל רב כי אין לו סיבות אחרות להמשיך לרצות בכך.

לדוגמה, אם אדם רוצה להתעורר מוקדם בבוקר כדי לעשות ספורט, הוא יכול להגדיר לעצמו שזה מאוד חשוב, שזה טוב לבריאותו, וכמה רע יהיה לו אם לא יקום. אך ברגע שיתחיל לחשוב שהסיבות אינן מספיק חזקות או נכונות, המוטיבציה עלולה להיעלם במהירות, והוא ימצא את עצמו במאבק מתמיד מול ספקות.

איך יוצרים מוטיבציה מוחלטת בלי סיבות בכלל?

אליעד כהן מציע שיטה נוספת ועמוקה יותר ליצירת מוטיבציה חזקה ומוחלטת: מוטיבציה בלי סיבות כלל. לפי גישה זו, האדם מחליט שהוא רוצה משהו פשוט "כי כך הוא רוצה", בלי לחפש לכך סיבות או הצדקות. הוא לא מתעניין בשאלה מה טוב בכך, מה רע, האם זה בריא, לא בריא, משתלם או לא. הוא פשוט מחליט שזה מה שהוא רוצה, נקודה.

למשל, אם אדם מחליט שהוא מפסיק לעשן, הוא עושה זאת בלי סיבה. זה לא משנה לו אם זה בריא או לא, הוא פשוט מחליט כי כך הוא רוצה. כאשר הוא מגיע למצב כזה, הפיתויים לעשן הופכים ללא רלוונטיים כלל, כי העישון אינו אופציה במחשבתו, כפי שאף אדם לא חושב לפגוע בעצמו כאלטרנטיבה למשהו שלא הצליח בו. זוהי מוטיבציה מוחלטת, שאינה תלויה בשום דבר חיצוני או הגיוני.

אליעד מביא דוגמה נוספת של אדם שרוצה ללכת להתאמן בחדר כושר, אבל בלי לחפש הצדקות או סיבות לכך. האדם פשוט הולך כי כך החליט - זה מה שהוא רוצה לעשות. הגישה הזו מבטלת את ההתלבטויות, את הדיונים הפנימיים ואת האפשרות לוותר, מכיוון שאין שום סיבה שמאפשרת ויתור או התלבטות.

מה החיסרון במוטיבציה מוחלטת ללא סיבות?

החיסרון בגישה זו של מוטיבציה מוחלטת ללא סיבות הוא שהיא עשויה להוביל את האדם לקיצוניות מסוימת. כאשר האדם פועל מתוך מוטיבציה ללא סיבה, הוא עשוי "לאבד את הראש" ולהיות עיוור לחלוטין לתוצאות, גם אם הן מזיקות מאוד. לדוגמה, אדם עלול לסכן את בריאותו או את חייו משום שהחליט שהוא יעשה משהו "בכל מחיר". אליעד מדגים זאת באמצעות סיפור של רבי נחמן על אדם שנכנס למקום שמור ומסוכן רק כי החליט שזה מה שהוא רוצה לעשות, בלי להתחשב בשום אזהרה או סיכון. גישה זו עשויה להוביל את האדם למצבים מסוכנים אם לא ישתמש בה בתבונה.

כיצד משלבים בין השיטות ליצירת מוטיבציה מושלמת?

אליעד מציע שילוב בין שתי השיטות ליצירת מוטיבציה. לדבריו, כדאי להשתמש בשתי הגישות באופן מאוזן: לפעמים כדאי להשתמש בשיטת הסיבות, לחשוב על היתרונות והחסרונות...